קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
חיים תחת כיבוש

כותרתתאורתאריך
מול סימני השאלה, הצבא חייב לפרסם את תיעוד הי&נעם רותם, mekomit לפני מספר ימים נורתה למוות בחברון האדיל השלמון בת ה-18 כשהיתה בדרכה לבית הספר. בתיקה השחור נמצאו מחברות, עט פיילוט כחול, קלמר חום, טלפון נייד, וחפצים נוספים שנערות בגילה לוקחות איתן כשהן הולכות לבית הספר. דובר צה"ל אמר שמגלה המתכות המוצב ברחוב צפצף כשעברה בו הנערה, והיא התעלמה מקריאות החיילים לעצור, לכן ירו בה, ושלאחר מכן התגלה שהיא מחזיקה סכין, ולאחר שלא עצרה המשיכו לירות. עדים שהיו במקום אומרים שהשלמון פשוט לא הבינה אותם. ירייה ראשונה היתה יריית אזהרה לקרקע, היריה השניה כבר הייתה ברגל שמאל והפילה אותה לקרקע, וירייה נוספת מיד אחריה פגעה ברגל ימין. שני עדי ראיה שצפו באירוע אומרים שבשלב הזה התקרב אליה החייל שירה את שתי היריות הראשונות, עבר את מחסום הברזל שהפריד ביניהם, עמד מעליה, וירה עוד פעם, בבטן, ועוד פעם בחזה. אם הצעירה, האדיל השלמון, באמת ניסתה לפגוע בחיילים? האם הייתה יכולה לפגוע בהם מעבר למחסום? האם המשיכה להיות איום גם אחרי שירו בה פעמיים והיא נפלה? לצבא יש וידאו של כל האירוע, שמשום מה אינו מפורסם. דובר צה"ל סירב לענות לפנייתנו בעניין27/9/2015
למה המינוי של רוני אלשייך בעייתיYossi Gurvitz, friendsofgeorge משטרת ישראל היא כלי שבור. היא בהחלט צריכה אדם מבחוץ שינער אותה עד היסוד: משפטן, שופט בדימוס, תובע בכיר, שוטר שעזב את התפקיד לפני שנים ויש לו מושג מה צריך לתקן ואיך. אבל בדיוק כפי שאיש צבא הוא לא האיש המתאים לתפקיד, כך גם איש שב”כ הוא לא האדם המתאים לתפקיד. זוכרים שהמשטרה הודיעה לאחרונה שהיא עצרה ארבעה פלסטינים ממזרח ירושלים בחשד לרצח של אזרח ישראלי בידוי אבנים? אז הייתי רוצה לראות את ההקלטות של החקירה. אבל אני לא יכול, כי החקירה בוצעה על ידי השב”כ והשב”כ מקבל פעם אחר פעם פטור מהקלטות של החקירות שלו. למה? כי כל ישראלי מכיר את הבדיחה על השב”כניק שהוציא הודאה משפן שהוא דב. רשמית, כמובן, הסיבה היא חשש לחשוף “שיטות חקירה” של השב”כ, אבל למשטרה החשאית אין באמת טכניקות חקירה שאין למשטרה הרגילה. יש לה רק טכניקות לחץ: עינויים ישירים ועקיפים, מעצר של קרובי משפחה, איום בשלילת רשיונות של קרובי משפחה. וזה לא משהו שאתה רוצה לראות בקלטת. אנחנו אוהבים את הלדעת-לא-לדעת; להתענג על הידיעה שיש אנשים גסים שמוכנים לעשות בשבילנו את מה שאנחנו יודעים שהוא פסול, אבל אנחנו לא רוצים לראות, לשמוע או להריח את זה. וכשבכיר שב”כ מתמנה למפקד המשטרה, השיטות שהוא מכיר יבואו איתו. לא בהכרח בצורה ישירה: לא יותקנו שרפרפים נמוכים עם אזיקים במשטרת פתח תקווה בקרוב. אבל לא צריך הנחיות ישירות. די שחוקרים ידעו שהם יכולים ללכת עוד קצת, שהם יכולים להתעלל, קצת לענות, ולזכות לגיבוי. משטרת ישראל מספיק מושחתת, מספיק מתעללת באזרחיה, מכדי שנתיר לה – במישרין או בעקיפין – ללכת בעקבות השב”כ. 30/9/2015
דיין הוא הממשלה, והממשלה היא דייןיחיעם ויץ, haaretz בכירי שירות החוץ, שמונו על ידי הממשלה הנוכחית, מסמלים את תפישת עולמה וערכיה: אמונה בשלטון הכוח ובאלימות, גזענות, צדקנות והתעלמות מן הצורך הפרגמטי, והמוסרי, לנהל דיאלוג עם העולם ולשמור על קשר מתמיד ומכובד עם המעצמות שאנו תלויים בהן. כל ראשי הממשלה בעבר היו מודעים לחיוניות של הקשר הזה: ביום שבו פרצה מלחמת יום הכיפורים קיבלה ראש הממשלה מאיר החלטה גורלית — לא לצאת להתקפת־נגד כדי לא לפגוע ביחסינו עם ארצות הברית; במלחמת המפרץ החליט יצחק שמיר להבליג על שיגור טילים על ישראל ולבלום את דרישת הצבא להגיב, בגלל בקשת ממשל בוש. המינויים של ממשלת בנימין נתניהו ממשיכים את הקו הזה: ציפי חוטובלי כסגנית שר החוץ ודני דנון כראש משלחת ישראל באו"ם מסמלים את ערכי הימין הרדיקלי. במקרה של דנון, הוא אף מבטא תפישות גזעניות מובהקות: ב–2012 אמר דנון, כי "לא כל ערבי הוא מחבל, אבל במציאות הישראלית כל ערבי הוא מחבל". דני דיין, שמונה לשגריר בברזיל, הוא מתוחכם יותר מהשניים, והוא גם אחד ממנהיגי ההתנחלויות — כמו דניאלה וייס וזאב חבר. לכן הוא מסוכן יותר, כי יש לו אפשרות להעניק למפעל הזה משהו שהוא יקר מפז ותנאי הכרחי להמשך קיומו: לגיטימציה והכרה. מבחינת ראשי ההתנחלויות, המינוי של דיין הוא הגשמת חלום. 28/9/2015
...
דיין הוא הממשלה, והממשלה היא דייןיחיעם ויץ, haaretz המינויים של ממשלת בנימין נתניהו ממשיכים את הקו הזה: ציפי חוטובלי כסגנית שר החוץ ודני דנון כראש משלחת ישראל באו"ם מסמלים את ערכי הימין הרדיקלי. במקרה של דנון, הוא אף מבטא תפישות גזעניות מובהקות: ב–2012 אמר דנון, כי "לא כל ערבי הוא מחבל, אבל במציאות הישראלית כל ערבי הוא מחבל". דני דיין, שמונה לשגריר בברזיל, הוא מתוחכם יותר והרבה יותר גס ואלים מהשניים, והוא גם אחד ממנהיגי ההתנחלויות — כמו דניאלה וייס וזאב חבר. לכן הוא מסוכן יותר, כי יש לו אפשרות להעניק למפעל הזה משהו שהוא יקר מפז ותנאי הכרחי להמשך קיומו: לגיטימציה והכרה. מבחינת ראשי ההתנחלויות, המינוי של דיין הוא הגשמת חלום. ובכל זאת, אין טעם להתנגד לו — כי דיין הוא הממשלה, והממשלה היא דיין. אנו מתקרבים לציון יובל שנים למלחמת ששת הימים ולהקמת ההתנחלויות הראשונות על ידי ממשלת לוי אשכול. עתה אפשר להבין, איזה מחיר מופקע משלמות מדינת ישראל והחברה הישראלית למען המפעל הזה, עגל הזהב של דורנו. כל יום וכל שעה הוא תורם תרומה קטלנית לברוטליות של חברתנו ואף מציב סימן שאלה קודר על עצם קיום העם היהודי.28/9/2015
...
למה לא מגיבים לאמירות הסרטן של רבין ומירי ר&ג`ון בראון, mekomit ובמקרה של רבין, ובכן ינון, אתה באמת רוצה שניכנס לזה? שנזכיר את ראש הממשלה הנוכחי מהמחנה שלך על המרפסת? את דרוקמן מבני עקיבא שעמד לידו? את אורי אריאל שארגון את ההסעות? את האנשים שעמדו והסיתו כשמתחתם עשרות אלפי מתנחלים ופעילי ימין המבקשים את דמו של רבין ורוקדים באקסטזה לצלילי ההמנון "מוות לרבין" ו-"רבין בוגד"? את ארון המתים הנעלם שהגיע מבר-אילן? את הרבנים שפקדו לרצוח אותו? אם יגאל עמיר לא היה רוצח אותו באותה שבת, מן הסתם בצאת שבת אחרת היה נמצא אחד אחר. 28/9/2015
הכיבוש הסתיים בתש"חזאב שטרנהל, haaretz חלפו כ–50 שנה מאז כיבוש 67, והתנועה הלאומית היהודית הגיעה למבוי סתום. גם עכשיו המרכז־שמאל, שיָרש את חוסר האונים האינטלקטואלי של מפלגת העבודה, אינו מסוגל להעמיד אלטרנטיבה אידיאולוגית להתנחלות. מי מחברי הכנסת של "המחנה הציוני" (על "יש עתיד" כבר לא מדברים) יהיה מוכן לחתום על הצהרה, כי מה שהיה לגיטימי עד למלחמת העצמאות, משום שהיה הכרחי, חדל להיות כזה אחרי הניצחון, ולכן ההתנחלות איננה רק בלתי חוקית, אלא גם לא לגיטימית ולא מוסרית, ואינה עומדת בשום מבחן ערכי כי אין בה שום צורך ואין בה שום תרומה לעתיד העם היהודי? ומי מהם יהיה מוכן לפעול באופן ממשי לפירוק פצצת־זמן קטלנית זו? מי מהם יאמץ לעצמו את העמדה הליברלית, ולפיה הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי על ארץ ישראל אינן עדיפות על זכויות האדם של הפלסטינים, ולכן מוכרחים לחלק את הארץ בצורה הוגנת? 24/9/2015
...
העדויות הגנוזות של חיילי צה"ל הן הערת שוליי&#רוגל אלפר, haaretz במונחי החברה הישראלית העכשווית, השיח שנחשף בסרט התיעודי "שיח לוחמים - הסרטים הגנוזים" הוא שיח בוגדים, בדיוק כמו עדויותיהם של חיילי "שוברים שתיקה". במונחי החברה הישראלית העכשווית, השיח שנחשף בסרט התיעודי המבריק "שיח לוחמים — הסרטים הגנוזים" הוא שיח בוגדים, בדיוק כמו עדויותיהם של חיילי "שוברים שתיקה" על התנהלות צה"ל מאז האינתיפאדה השנייה. מה שצה"ל צנזר מהספר "שיח לוחמים", שהיה לרב מכר ומעין מדורת שבט לאומית זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, זה בדיוק מה שהרוב הגדול בקרב היהודים בישראל תובע להשתיק גם כיום. כי הבוגדים האלה, שקולם הצעיר בוקע מהסלילים הגנוזים, חשו בושה עמוקה, רגשות אשם וחרטה וצורך להתנצל על היחס האכזרי (והמנותק לחלוטין מצורכי מלחמת קיום) של צה"ל כלפי האזרחים הפלסטינים שכבש, השפיל, גירש וחירב את כפריהם. והם הזדעזעו מרצח שבויי מלחמה לא חמושים. והם לא הרגישו כמשחררים את ירושלים הכבושה, אלא ככובשים ללא צורך את ירושלים שאבני הכותל שלה לא היו שווים בעיניהם ציפורן אחת בגופת חייל שנפל. והם חשו כזרים בשכם ובג`נין, ולא כשבים אל אדמות אבותיהם.25/9/2015
...
פרשת דיין איננה פרשה ישראלית פנימיתמוסי רז, on-the-left-side לאחר שקיבלנו פנייה מגורמים בקהילה היהודית בברזיל, החלטנו, חברי "הוועדה המדינית" של "פורום ארגוני השלום", להביע לשגריר ברזיל התנגדות למינוי דיין. יש לזכור כי דיין איננו עובד משרד החוץ, ומינויו הוא ככל הנראה תמורתו של נתניהו לדיין על עריקתו, מספר ימים לפני הבחירות, מ"הבית היהודי" לליכוד. נתניהו פרסם את המינוי, בניגוד לנהוג בעולם הדיפלומטי, כדי לזכות באשראי פוליטי. היה על נתניהו לדעת שיקשה על מדינה ידידותית לקבל כשגריר אדם שגר מחוץ לגבולות מדינת ישראל ועמד בראש מועצת יש"ע, ארגון שעבודתו מנוגדת לחוק הבינלאומי. קבלה כזו עלולה להתפרש כמתן הכשר להתנחלויות. עם היוודע דבר המינוי פרצה, כצפוי, סערה בברזיל. קבוצות הפעילות נגד הכיבוש הביעו את התנגדותן, ורבים בקהילה היהודית הרגישו תחת מתקפה. 25/9/2015
ישראל מגייסת משת"פים בסיטונאות, החברה הערבמקבולה נסאר, mekomit בכל גל של מתיחות פוליטית, ישראל מגייסת המוני משת"פים חדשים ומשכנת אותם ביישובים הערביים, שם נוכחותם מזניקה את רמת האלימות. רבים מהם, אגב, יירצחו עוד בטרם "יזכו" להיות סייענים. התחושה היא שהמשת"פים מקבלים יחס כאילו היו מעל לחוק, ומרגישים מעל לחוק. בשנה שעברה נרצח ח`ליל מחרום, בעל מכולת ערבי בחיפה. מחרום היה מורה לחינוך גופני, מציל ומתנדב בחברה, הוא הוזעק כדי להציל את בנו שהותקף כי סירב למכור סיגריות לקטין, בן למשפחת משת"פים. אל מול המצלמות הבן הותקף באכזריות במגרפות, ולאחר מכן ח`ליל עצמו נורה למוות בדם קר במהלך תגרה שהתפתחה. הרוצח היה סבו של הקטין, משת"פ לשעבר מהשטחים (על פי הפרסומים) שהמדינה איזרחה ושיכנה בלב חיפה הערבית, והיה חלק משירותי הביטחון הישראלים.24/9/2015
לא נשתוקרון זיידל, haaretz ב–19.9 התפרסם ב"הארץ" מאמר שכתב חייל אלמוני, לוחם ששירת בשטחים, ובו הוא מותח ביקורת על ארגון "שוברים שתיקה". החייל מזכיר במאמרו את נוהל ה"מיפויים" — כניסה לבתי אזרחים תמימים ורישום של הדרים בהם — ומתארו כ"מיותר ולא מוסרי", כמשימה שנועדה "לייצר הרתעה בקרב האוכלוסייה האזרחית ולשמור על כשירות הלוחמים". הוא סבור שאפשר לייצר הרתעה גם בדרכים פחות פוגעניות. ואולם, השאלה שצריכה להישאל, ושנעדרת לחלוטין ממאמרו של החייל היא הרתעה לשם מה? מה צה"ל, כלומר, אנחנו, האזרחים ששלחו את צה"ל למשימה, מנסה להשיג כאשר הוא מנסה "לייצר תחושת נרדפות" (כפי שהמשימה מנוסחת בלשון הצה"לית) בקרב האוכלוסייה הפלסטינית? איזו תועלת מבצעית צומחת מאחזקתם של מיליוני בני אדם בתחושת פחד מתמדת? התשובה לכך היא אחת — שליטה. השליטה הזאת היא אלמנט מרכזי, המתחייב מהמשימה אותה שלחנו את צה"ל לבצע, שימורו של הכיבוש הצבאי בשטחים. כדי שנוכל לשמר את הכיבוש עלינו להפעיל כל העת מערכים משוכללים, יותר או פחות, של אלימות והפחדה, שימנעו מראש כל ניסיון לערער על המצב הקיים. מערכים אלה כוללים מגוון רחב של משימות שהוטלו עלינו, החיילים. החל במיפויים, שאת מטרתם היטיב החייל לתאר, עבור בפטרולים שנועדו להפגין את נוכחותו של צה"ל בשטח ומחסומי פתע שמטרתם "שיבוש חיי השגרה של האוכלוסייה הפלסטינית" (כפי שנכתב בתדריכים שעברתי כחייל), דרך כניסות לבתים אקראיים לצורך "חיפוש" (מה בדיוק אנחנו מחפשים, מעולם לא הוסבר לי), ועד "מעצרי דמה", כלומר, מעצר של אדם חף מפשע לצורך תרגול ואימון החיילים. מטרתן של משימות שגרתיות אלה, ושל רבות אחרות שקצרה היריעה מלפרטן, היא להשיג את אותה "הרתעה", כלומר שליטה, המאפשרת למדינת ישראל להמשיך ולהחזיק את האוכלוסייה הפלסטינית תחת משטר צבאי כבר 48 שנים. 24/9/2015
...
עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין את הרב שפרסם מאמר הק חיים לוינסון, haaretz המרכז הרפורמי לדת ומדינה ופורום תג מאיר הגישו היום (חמישי) עתירה לבג"ץ בדרישה להעמיד לדין את הרב יוסף אליצור, אחד ממחברי "תורת המלך" ורב בישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר. העותרים מבקשים להעמידו לדין בגין פרסום מאמר בשם "ערבות הדדית", ובו מפורטת התשתית הרעיונית לפעולות טרור יהודי המכונות "תג מחיר", וכן מופיעה קריאה לנקיטת אלימות נגד ערבים ואנשי כוחות הביטחון, והנחיה כיצד לעשות זאת. המאמר פורסם בסוף שנת 2009 באתר הקול היהודי על רקע הקפאת הבנייה בהתנחלויות. העותרים טוענים כי למרות שחלף זמן מאז פרסום המאמר, עד היום לא התקבלה החלטה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניין - דבר הלוקה בחוסר סבירות קיצוני, כלשונם. עוד נטען כי "היום ברור שההשפעה ההרסנית והמחרידה של התבטאויות המצויות במאמר אינה עוד השערה היפותטית". "אירועי הקיץ האחרון הוכיחו כי ההסתה לא נעצרת בתופעות כגון כתובות נאצה, עקירת עצי זית וניקוב צמיגי מכוניות, אלא מיתרגמת לרצח על רקע גזעני", הוסיפו העותרים.24/9/2015
...
למרבה הצער, צה"ל לא מתנצלנעם רותם, mekomit צה"ל הרג מאות ילדים חפים מפשע ואחרים בשנים האחרונות, אבל את כמות הפעמים בהן הוא ביקש "סליחה" ניתן לספור על כף יד אחת. לא, צה"ל לא מתנצל. הוא עשוי להביע צער, אבל בטח שלא לקחת אחריות. כך גם מוחמד חג`אזי בן ארבע ואחיו סוהייב בן שנתיים ממחנה הפליטים ג`באליה, שנהרגו יחד עם אביהם פואד מפגיעת טיל שנורה, יתכן שבטעות, על ידי צבא ההגנה לישראל. "הגם שלא ניתן לשלול כי בעקבות התקיפה נהרגו שלושה אנשים", נאמר בתגובת הפרקליטות לאיתמר ברק מארגון "בצלם", "לא נמצאה אינדיקציה לכך שהתקיפה בוצעה באופן לא מידתי" 21/9/2015
תכנית החיסול של בתי הספר הנוצרייםאלי אמינוב, hagada שבועיים חלפו מן היום בו נפתחו השנה שערי בתי הספר בפני ילדי מדינת היהודים, ולמעלה משלושים אלף תלמידי מוסדות חינוך נוצריים לא התחילו את שנת הלימודים עקב שביתה שהוכרזה בהם. השביתה הוכרזה בשל אי תקצוב הולם של בתי ספר אלה על ידי משרדי החינוך והאוצר. חוסר התקצוב נובע ממדיניות הממשלה המבקשת לחסל את עצמאותם של בתי הספר הנוצריים. משרדי האוצר והחינוך מנהלים כבר יותר משנה מלחמת חורמה חשאית כנגד המשך קיומם של בתי הספר האלה, שחטאו חטא כבד: תלמידיהם מגיעים למקומות הראשונים ברוב המבחנים האובייקטיביים של הישגי תלמידי מערכת החינוך בישראל. 26/9/2015
פלסטינים: בת 7 נפגעה מכדור גומי; צה`ל: נפגעה מאג`קי חורי, haaretz ילדה בת שבע ואביה, מפקד המשטרה הפלסטינית בשכם, נפצעו אתמול (שישי) בעימותים בין פלסטינים לחיילי צה"ל בכפר קדום בצפון הגדה המערבית. לדברי אחד ממארגני ההפגנות השבועיות בכפר, מוראד אשתווי, הילדה עמדה בחלון ביתה ונפצעה בראשה, כאשר חיילים, שהקיפו את הבית, "ירו לכל עבר". לדברי אשתווי, אביה של הילדה, קולונל עבד אל-לטיף א-קדומי, נורה אף הוא בראשו בעת שניסה להגיש לבתו עזרה ולפנות אותה מהמקום במכוניתו. סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" דיווחה, כי הילדה נפגעה בראשה מכדור פלדה מכוסה גומי שירו החיילים בכינון ישיר. הילדה ואביה פונו לבית החולים רפידיה בשכם במצב בינוני ומצבם מוגדר יציב. לפי "מען", כוחות צה"ל פשטו על כפר קדום והציבו בו כמה מארבים במטרה למנוע את ההפגנה השבועית המתקיימת בכפר. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מתחקיר ראשוני עולה כי הפגיעה בילדה נגרמה כתוצאה מזריקות אבנים של תושבי הכפר, במהלך הפרת סדר אלימה כנגד כוחות צה"ל. צה״ל מצר על פציעת הילדה". 26/9/2015
...
צפו: חיילים מרסקים מצלמות ותוקפים עיתונאיחגי מטר, mekomit החיילים הרסו את המצלמות ללא כל פרובוקציה מצד צלמי העיתונות, שעובדים עבור אחת הסוכניות הגדולות בעולם. אחד החיילים שלף אקדח על צלם שביקש לצלם את המצלמה השבורה. בצבא אומרים שהחיילים יישפטו26/9/2015
בצלם: התרת ירי חי על מיידי אבנים במזרח ירושלים משמעותה התרת דמם של קטינים פלסטינים 24/9/2015
...
מלחמת הדת בירושלים היא הפיתרון של נתניהו ליעל מרום, mekomit האירועים האחרונים בירושלים המזרחית הם לא תוצאה של הסלמה מכוונת מצד ארגונים פלסטינים קיצוניים כפי שטוענים בממשלה ובמשטרה. את העימותים של הימים האחרונים מתדלקים שינוי לרעה בנהלי הכניסה למתפללים מוסלמים באל-אקצא (הגבלת שעות, גיל ומגבלות על כניסת נשים), ובעיקר עלייתו הפומבית והמתריסה של השר אורי אריאל להר בערב ראש השנה, שהובילה לסגירתו האלימה בפני מתפללים מוסלמים ולנפגעים רבים. גם האלימות כלפי הפלסטינים בעיר המזרחית היא יומיומית ועוברת בדרך כלל בלי כינוסי חירום של ראש הממשלה: חסימת שכונות שלמות כעונש קולקטיבי, שוטרי מג"ב שיוצרים חיכוכים עם תלמידי בתי הספר בכוונה, מעצרים תכופים, גם של קטינים וילדים, ירי כדורי גומי וספוג שהובילו כבר לפגיעות קשות, ירי מי בואש מצחינים וגז מדמיע על בתי מגורים ובתי ספר ללא סיבה, ועוד. הנוהל הצבאי הבזוי "הפגנת נוכחות" שמטרתו להוכיח לתושבים המקומיים מי הגבר ששולט בהם, הוא בדיוק המדיניות של הממשלה. וכשכל הטסטוסטרון הגברי הזה נמהל בניחוחות של מלחמת דת, ברור שהפיצוצים וההתנגשויות לא ייעלמו מעצמם, אלא רק יתעצמו.17/9/2015
קדושת הפרובוקציה בהר הביתעמירה הס, haaretz אריאל, בתפקידו כשר השיכון, אמר לפני שנתיים בכנס מחקרי שילה, ש"אנחנו צריכים שייבנה גם בית המקדש האמיתי בהר הבית". מאז הוא כנראה לא חזר על דברים אלו בפומבי. אבל זהו אינו משפט חולף של טוקבקיסט. בשילוב עם "הביקורים" ופריצתם החוזרת ונשנית של חמושים ישראלים למתחם המוסלמי הקדוש, יש בו במשפט זה קריאת כיוון מפחידה. הניסיון להציג היום ביקורי יהודים במתחם כתיקון אפליה ואקט שוויוני הוא מיתמם, ומסוכן בהיתממותו. כזהו גם הניסיון העיתונאי הישראלי (המוצלח) לסחוט מפלסטינים דברי הכחשה תיאולוגיים לקשר היהודי לארץ ולהר, ולאפשרות קיומו בעבר של מקדש. יש לפלסטינים כל סיבה והצדקה להאמין שה"ביקורים" והפריצות המשטרתיות למתחם הקדוש והיקר להם הם חלק מתוכנית פעולה יהודית של השלמת הדרתם בארצם שלהם, השלמת המזעור של ההיסטוריה הפלסטינית ומחיקת קשריהם העמוקים של כ–12 מיליון בני אדם לארץ זו. מבחינה זו אל אקצא הוא מיקרוקוסמוס של כל פלסטין.16/9/2015
...
המטרה: בית המקדש השלישיאביב טטרסקי, haaretz ההסלמה בהר הבית אינה אמורה להפתיע איש. זה שבועות נקטו רשויות המדינה את אותם דפוסי פעולה, שרק לפני שנה הסתיימו בהתנגשויות קשות ובמשבר חמור עם ירדן. בהנחיית הדרג הפוליטי מנעה המשטרה בשבועות האחרונים כניסה של נשים מוסלמיות להר בשעות הבוקר. ערב החג הפיצו פעילי הר הבית קריאות לעלייה המונית להר, וכתגובה התבצרו נערים פלסטינים במסגד אל־אקצה בשעות הלילה. מבחינת הציבור המוסלמי, שרשרת ההתרחשויות היא הוכחה לכך שממשלת ישראל עושה יד אחת עם תנועות המקדש הקיצוניות, במטרה לסלק את הערבים מאל־אקצא. הציבור היהודי נותר אדיש, עד שהתחילו להגיע דיווחים על התנגשויות בהר הבית. לפני שבועיים, בתזמון בעייתי לקראת חגי תשרי, הוחזרו ההגבלות על כניסת מוסלמים להר, ושוב חוזרים המראות המוכרים של אלימות מחריפה בשם הדת. החלום הימני: שערבים יגיבו על הענישה הקולקטיבית כלפי המוסלמים ועל הפרובוקציות החוזרות ונשנות של אנשי הר הבית, הזוכות לתמיכה גלויה של הממשלה, יבעירו שוב את העיר, ובכך יספקו לממשלה הצדקה להפעלת כוח נוספת. 17/9/2015
...
מוחמד עלאן נעצר בצו מינהלי עם שחרורו מבית ה&ג`קי חורי יניב קובוביץ אלמוג בן זכרי,haaretz בחודש שעבר סיים פעיל הג`יהאד האסלאמי שביתת רעב של 65 ימים, לאחר שבג"ץ הקפיא את צו המעצר המינהלי נגדו. מפקד פיקוד המרכז חתם היום על חידוש מעצרו. מהמרכז המשפטי עדאלה, שהגיש את העתירה לשחרורו של הרעב בשיתוף עם עו"ד ג`מיל ח`טיב, נמסר בתגובה כי "העובדה שצו המעצר חודש מיד לאחר שהשתפר מצבו הרפואי של עלאן, מצביעה כי מדובר בצעד נקמני ושרירותי שאינו מבוסס על התשתית הנדרשת להצדקת המשכו של המעצר המנהלי.17/9/2015
...
ועדת אור קבעה שירי צלפים אינו אמצעי לפיזור &#יניב קובוביץ, haaretz ועדת החקירה הממלכתית לבחינת אירועי אוקטובר 2000, ועדת אור, מתחה בעבר ביקורת על שימוש בירי צלפים ואש חיה על ידי המשטרה, אמצעים שאותם מבקש כעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאשר לשימוש במזרח ירושלים. חברי הוועדה כתבו במסקנותיהם כי "ירי של אש חיה, לרבות ירי על ידי צלפים, אינו אמצעי לפיזור המון על ידי המשטרה. ירי חי הוא אמצעי לטיפול במצבים מיוחדים, כמו מצב של סכנת חיים ממשית ומידית או של חילוץ בני ערובה".17/9/2015
...
בירת איסלנד: חרם מוחלט על מוצרים מישראלאיתמר אייכנר, ynet מועצת העיר של הבירה רייקיאוויק אימצה החלטה להחרים מוצרים מכלל ישראל, ולא רק מההתנחלויות. משמעות ההחלטה ככל הנראה סמלית בלבד משום היא לא מחייבת את העסקים. ישראל בתגובה: "הר געש של שנאה". המפלגה שהעלתה את ההצעה, "הברית הדמוקרטית", מהווה את הרוב במועצת גם שר החוץ לשעבר של איסלנד, אוסור סקרפרדינסון, גינה בעבר את ישראל והודיע שארצו תשקול לנתק את יחסיה הדיפלומטיים עם ירושלים.העיר, אולם היא לא מהווה רוב בפרלמנט האיסלנדי. המועצה אימצה החלטה המכירה בזכותם של הפלסטינים בעצמאות ומדינה ריבונית ומביעה מורת רוח מ"מדיניות האפרטהייד הגזענית" של ממשלת ישראל. 17/9/2015
המיחזור ועונשואלי אמינוב ועפרה ישועה-ליית, hagada אורי אבנרי נחפז לגלות לקוראי "הארץ" (31.8.2015) כי אין חדש ברעיון הזוכה לאחרונה לתמיכתם של טובים ורבים בשמאל הישראלי החדש והישן, "מולדת אחת לשני עמים", (אורן יפתחאל, 21.8.2015) מדובר ברעיון "הקונפדרציה הישראלית-פלסטינית", תחליף מעודכן לאופציה הבדיונית בעליל של "שתי המדינות". ממש כמו "רעיון שתי המדינות", שכל ילד בגן יהודי ופלסטיני מבין שלא נועד אלא כדי לזרות חול בעיניים, גם ה"קונפדרציה" נולדה בראש ובראשונה כדי להילחם ב"סכנה" הגדולה באמת: מדינה דמוקרטית נורמאלית לכל אזרחיה, תושביה ופליטיה. מצער שאבנרי ויפתחאל, ואיתם רבים מתומכיהם שפועלם בתחום זכויות האדם ראוי לכל שבח, נופלים במלכודת הישנה של תיאור המציאות השקרי מבית מדרשה של הציונות המשיחית שעליה בעוונותינו חונכנו.10/9/2015
האיום האמתיאורי אבנרי, on-the-left-side אני מפחד. אני לא מתבייש להודות בכך: אני מפחד. אני מפחד מתנועת "המדינה האסלאמית", התנועה הקרויה גם דאע"ש. 12/9/2015
הבעיה איננה כיצד פעל חייל אחדחגי אלעד, haokets אם החייל מהתקרית בנבי סלאח היה פועל כפי שעשרות-אלפים היו רוצים, ויורה בילד המגובס? נו, אז היה מתנהל דיון ציבורי על הוראות הפתיחה באש, וזהו. מזעזע, אולי, אבל לא משנה את מאזן הנוחות של הישראלים אז למה החייל בנבי סלאח פעל כך ולא אחרת? עזבו. אולי מוטב לשאול מה הוא עשה שם מלכתחילה. ובכן, הוא חלק ממימוש השליטה הצבאית הישראלית בעם הפלסטיני. ככה נראית שליטה של צבא באזרחים (ויש מי שהיה רוצה שתהיה הכרעה צבאית ברורה יותר, בין ילד מגובס לבין חייל חמוש). לשליטה הזו יש מופעים שונים: מזל"ט או אפ-16 בשמי עזה; בולדוזר בבקעת הירדן; רשומה שנמחקת ממרשם האוכלוסין בירושלים המזרחית; חייל בנבי סלאח. "חגי אלעד הינו מנכ״ל "בצלם 9/9/2015
אל תגידו לא ידענו 467 - יום שני, 14 בספטמבר 2015עמוס גבירץ, אל תגידו לא ידענו הריסת בתי בדואים בנגב......בשלוש לפנות בוקר נכנסו חיילי צה"ל לדירותיהן של שש משפחות פלסטיניות בחברון .....הרסו בית נוסף.....פגיעות באספקת החשמל לכפר קדום ......בנייה ליהודים הרס לבדואים 14/9/2015
מתי בפעם האחרונה שאלתם אנשים מעזה מה דעתם ע&#נטשה רוט, mekomit ככל שזה נוגע לתושבי רצועת עזה, לעתים תכופות מדי אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים עליהם מבלי לדבר איתם. כתב מגזין 972+, סאמר בדאווי, אשר שהה ברצועת עזה במהלך רוב מלחמת צוק איתן ואף דיווח משם, אמר לאחרונה בשיחה כי "עלינו לשאול את עצמנו: האם יש לנו רעיונות חדשים באשר לאופן שאנו מדברים על עזה? אם התשובה היא שלילית, מתי הייתה הפעם האחרונה ששאלנו פלסטינית בעזה מה דעתה על כך? היכן הקולות החדשים?" פרויקט חדש בשם "אנחנו לא מִספָּרים" מאגד את הקולות הללו. שוחחתי עם כמה מהכותבות והכותבים משתתפי הפרויקט על תקווה, אהבה, מלחמה, וכמובן – על כתיבה. הנה הם, במילים שלהם.15/9/2015
היהודים והסכנה החומהיוסי גורביץ, friendsofgeorge הפליטים הסורים מצביעים, שוב, על כך שהתירוץ הבטחוני של ישראל הוא רק תירוץ – המדיניות שלה היא שנאת אדם. האפס שהתגלם בבשר, יאיר לפיד, אמר לאחרונה שלישראל אסור לקלוט פליטים סורים – משבר הפליטים, לדבריו, הוא עניין אירופי. לא ברור איך בעייתם של אנשים שגרים כמה שעות נסיעה מפה היא בעיה דווקא של אירופה ולא של שכנתם ישראל; מה שברור הוא שפתאום לפיד, שבמשך שנים תיאר את עצמו הן כסוג של נציג היהודים האירופים הן כנציג הדור השני לשואה, החליט פתאום שאירופה זה לא פה. אירופה זה לא שם. פה זה הלבאנט. אתה יודע, יאיר, יש כל מיני השתמעויות להחלטה הזו. כמו, למשל, שאם כאן לא אירופה, אתה נטע זר. על החרפה שבה מי שלא מפסיק לדבר על השואה לא מוכן לקלוט פליטים אין טעם להשחית מילים; זה דיסוננס קוגניטיבי שישראל חיה איתו שנים, מאז הגיעו אליה פליטי החרב הראשונים מדארפור והיא הגדירה אותם כבעיה. ראש ממשלתנו, בנימין “שהכל נהיה כרצוני” נתניהו, אמר דברים דומים מאד. לישראל, לדבריו, אין את “העומק הדמוגרפי,” מה שזה לא יהיה, לקלוט פליטים סורים. מי שעוקב אחרי התקשורת הישראלית והצמח הרעיל שנלווה אליה, הטוקבקים, רואה גל עכור הרבה יותר: הפליטים הם מלוכלכים, מדווחת התקשורת, וחלק מהם כנראה בכלל לא פליטים, ואירופה בכלל נמצאת על סף שואה דמוגרפית. ואלה רק הכותבים המקצועיים, אלה שמשלמים להם כדי לנסח מסר ברור. בקרב המגיבים המצב הרבה יותר חמור. שם יש שנאה בלתי מוסתרת לפליטים, כמו גם שילוב של שמחה לאיד על גורלה של אירופה – תרגישו מה זה לחיות עם ערבים! – יחד עם קינות על קריסתה המתקרבת תחת גל כובשים עוינים. וכמובן, הרעיון שישראל צריכה לקלוט מספר פליטים נתקל בחומה של בוז ושנאה.11/9/2015
הטמבל עם האצבע על ההגה הגרעינייוסי גורביץ, friendsofgeorge אלפי ישראלים התעוררו בחרדה השבוע והבינו שמה שהיה עד כה חשד עמום הפך לידיעה ודאית: שר הבטחון שלהם הוא טמבל. אמנם, יעלון לא נחשד מעולם בתבונה עודפת (שרון, בחוש ההומור המרושע שלו, אמר שהוא ההוכחה שרמטכ”ל לא צריך להיות אינטליגנטי), אבל השבוע הוא סיפק ראיות חותכות לכך שהוא בצד הלא נכון של עקומת גאוס. יעלון אמר בכנס סגור לכאורה של מםלגתו שמערכת הבטחון יודעת מי ביצע את רצח המשפחה בדומא, אבל לא תעמיד אותם לדין כדי למנוע חשיפת מקורות. בעצם האמירה הפומבית שמערכת הבטחון “יודעת” מי האחראים לרצח בדומא אבל אין לה ראיות, הוא שיבש את החקירה. הוא הבהיר לנחקרים (ככל שאכן יש כאלה) שאין ראיות נגדם ושמה שהם צריכים לעשות הוא לסתום את הפה ובסופו של דבר הם יילכו הביתה. השיטה הזו, יש לציין, עובדת לחשודים בטרור יהודי פעם אחר פעם;11/9/2015
המלכוד הקטלני של הציונות הדתיתמיכה גודמן, haaretz עד לשנות ה–70, היתה הציונות הדתית קבוצה שולית בחברה הישראלית. בכל התקופה הזאת סבלו בניה ובנותיה של הציונות הדתית מרגשי נחיתות מול הישראלים החילונים.כל זה נמשך עד לשנות ה–70, שבהן התודעה העצמית של הציונים הדתיים החלה להשתנות. היא החלה להשתנות כשהתיאולוגיה שלה החלה להשתנות, וזה קרה כשהרעיונות של הרב קוק, בלבוש שהלביש אותו בנו, הרב צבי יהודה, פרצו לתודעתם. עד שנות ה–70 נהגו הציונים הדתיים לראות בציונות שלהם מרכיב שנוסף על הזהות הדתית שלהם, או לחלופין בדתיות שלהם מרכיב שנוסף על הציונות שלהם, וכלשונו של מורי אבי רביצקי, שני החלקים בזהות הציונית הדתית חיו זה לצד זה בדו־קיום זהותי. אך בעקבות ההתרגשות הדתית שנוצרה לאחר מלחמת ששת הימים, ולאחר האכזבה מההנהגה הציונית הסוציאליסטית לאחר מלחמת יום הכיפורים, נוצרו התנאים לשינויים תיאולוגיים בציונות הדתית ומשנתו של הרב צבי יהודה החלה לעצב מחדש את זהותם של רבים. כתוצאה מכך, היחסים שבין שני המרכיבים בזהות הציונות הדתית השתנו מן הקצה אל הקצה. כפי שניסח זאת גדעון ארן, הם כבר לא היו ציונים שהם דתיים, אלא שהציונות שלהם היתה דתית. הם כבר לא היו דתיים שהם לאומיים, אלא שהדת שלהם לאומית. אם רוח ה` ורוח ישראל אחד הוא, אז ההתמסרות לעם ישראל היא התמסרות לאלוהי ישראל. התרחשה כאן סינתזה כמעט מושלמת: ככל שאנשים לאומיים יותר הם דתיים יותר, וככל שהם דתיים יותר הם לאומיים יותר. הסינתזה הזאת העניקה מתנה זהותית ופסיכולוגית גדולה לדור חדש של ציונים דתיים. היא שיחררה אותם משנים של רגשי נחיתות כפולים והעניקה להם נראטיב שעל פיו הם יותר ציונים מהחילונים ויותר דתיים מהחרדים. הם לא פשרה דתית ופשרה ציונית, הם אולטרה־דתיים ואולטרה־ציונים.10/9/2015
...
איזה כיף להיות ייעודי: כך אנחנו מצדיקים פשע&# עפרי אילני, haaretz רעיון הייעוד האוניברסלי של עם ישראל התגלגל בישראל העכשווית לכדי הצדקה של פשעי מלחמה — וכל זאת בשם עליונות היהודים. אף על פי כן מתקשים כל האנשים מכל גוני הקשת הדתית והפוליטית לוותר עליו. יותר מאי־פעם בעבר, ישראל דוחה בבוז את התביעה לעמידה בקנה מידה אוניברסלי. ועם זאת, חזון השליחות האוניברסלית של העם היהודי דווקא משגשג בישראל העכשווית. הוא בולט במיוחד דווקא בחוגי המתנחלים, שם נפוצה הדעה שעם ישראל ומדינת ישראל נושאים שליחות עולמית מיוחדת. זאת על בסיס טענתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כי חובתם של היהודים "להביא ישועה כללית לכל האדם אשר על פני האדמה". גם דב ליאור, לשעבר הרב של קרית ארבע, מרבה לטעון כי חובתו של עם ישראל היא "להתבלט בהנהגה, מוסריות, אמונה, יושר, אהבת הצדק, השגחה וכן הלאה". השקפה זו לא מנעה מהרב ליאור לפתח תפיסה משלו בעניין דיני מלחמה: בזמן מבצע צוק איתן הוא פסק כי "בכל המלחמות שהעם המותקף רשאי להשיב מלחמה שערה לעם שממנו באו התוקפים". לכן, לטענתו, מותר להחריב את עזה לגמרי. 10/9/2015
...
בושהיוסי שריד, haaretz אני כבר לא אוהב אותך, מולדת; זאת כבר לא "הארץ שלי". מצדי, את יכולה לזעוק או לשתוק — תעשי מה שאת רוצה — ארץ לא אהובה. את מקום האהבה ממלאת עכשיו הבושה. אני מתבייש, סימן שעדיין אכפת לי, עדיין כואב, אבל פחות. תראי איך את נראית ארצנו הקטנטונת, ארצנו הקטנונית. אני מתבייש במדינה, שרואה בכל סמרטוט — דגל. שמוכנה להיהרג על סמליה, ולא מוכנה למסור את הנפש על ערכיה. אני מתבייש במדינה־זרה־לי, שמוכרת נשק לכל רוצח עם בעבור בצע כסף שחור; מי יודע כמה פליטים נסים כרגע על נפשם מפני רובה ישראלי טהור.11/9/2015
...
ואיפה "המוסר היהודי"?תומר פרסיקו, haaretz היה קשה שלא לחוש צביטה בלב לנוכח הידיעה שגרמניה ואוסטריה יקלטו רבבות פליטים סורים, בנוסף לרבבות שכבר קלטו. בעוד שאצלנו ראש הממשלה מבהיר שאין "עומק דמוגרפי" שמאפשר אפילו צעד הומניטרי סמלי, נראה שאחרים למדו היטב את הלקח ממלחמת העולם השנייה — דווקא אלה שאז דאגו כל כך לדמוגרפיה. חזקה על נתניהו שיעדיף תמיד לא לעשות, על לעשות, וסירובו לקלוט פליטי חרב אינו מפתיע. מה שמוזר הוא שתיקת הרבנים ומנהיגי הציבור הדתי, הן סרוגי הכיפה והן החרדים. היה קשה שלא לחוש צביטה בלב לנוכח הידיעה שגרמניה ואוסטריה יקלטו רבבות פליטים סורים, בנוסף לרבבות שכבר קלטו. בעוד שאצלנו ראש הממשלה מבהיר שאין "עומק דמוגרפי" שמאפשר אפילו צעד הומניטרי סמלי, נראה שאחרים למדו היטב את הלקח ממלחמת העולם השנייה — דווקא אלה שאז דאגו כל כך לדמוגרפיה. קל מאוד לספר לעצמנו שאנחנו עם סגולה ולכן מותר לנו להפלות לרעה אחרים. חסרים לנו קולות שקוראים ליהודים לקבל אחריות, לתת מעצמם, לעשות את מה שקשה ולא את מה שנוח. 10/9/2015
...
די ל"יהודית"גדעון לוי, haaretz בבסיס הכל עומדת האובססיה: ישראל חייבת להיות, בכל מחיר, מדינה יהודית. צודקת או לא צודקת, טובה או לא טובה, משגשגת או לא משגשגת — העיקר שתהיה יהודית. ובאובססיה כמו באובססיה: זולת דקלומים אוטומטיים מעטים יודעים להסביר למה, מעטים עוד יותר יודעים על מה מדובר ולאיש אסור להטיל ספקות. ביום שישראל תשתחרר מהכפייתיות הזאת, ותהפוך למדינה ככל המדינות, דמוקרטיה ככל הדמוקרטיות, היא גם תהפוך למקום צודק ובטוח יותר. בינתיים זו אחת מאבני הנגף העיקריות. אין "ערכים יהודיים" ואין "מוסר יהודי" — יש ערכים ומוסר אוניוורסליים. אמא צריכה לאחל לבנה שיהיה אדם טוב, לא "יהודי טוב". מסעדה "יהודית" היא מסעדה מזרח אירופית ואתרים "יהודיים" הם אתרים חרדיים או דתיים. ישראל חייבת להפסיק לעסוק כל הזמן ב"אופייה היהודי" וברוב היהודי שלה. עליה להתחיל לדאוג לקדמתה, לצדקתה, למוסריותה ולערכיה. המדינה היהודית כוננה מזמן, עכשיו צריך לכונן מדינה דמוקרטית, שוויונית וצודקת. מה לנו "רוב יהודי", אם הוא רוב לפשיזם, לשנאת ערבים וזרים ולגזענות? מה לרובנו "אופי יהודי", אם פירושו מדינת דת? למה שישראלי ליברלי ירצה לחיות במדינה עם רוב יהודי שמבוסס על מתנחלים ולאומנים? 13/9/2015
...
פעוט מת על שפת היםגדעון לוי, haaretz פעוט פלסטיני בעזה, שטייסי חיל האוויר הפציצו אותו ואת שלושת דודניו הקטנים למוות במבצע "צוק איתן", בעודם משחקים כדורגל על החוף — לא "מרגש". בן גילו הסורי, שטבע בעת שנס על נפשו עם בני משפחתו לאירופה הוא "הפעוט שריגש". אם מנת הצביעות הזאת לא מספיקה, נוסיף רק, שעל הריגתו הנפשעת של איסמעיל איש לא יועמד לדין בישראל (התיק נסגר). בעקבות מותו של איילאן בתאונה נפשעת, נעצרו בטורקיה כמה חשודים. לישראלים אין כל זכות להתחסד לנוכח הטרגדיה של איילאן כורדי. לא לצקצק בלשון למראה תצלומו, לא להעמיד פני מזועזעים, לא "להציע סיוע", בוודאי לא להטיף מוסר לאירופה. אתר אסון מעשה ידיה יש לישראל בחצרה האחורית, מהלך שעה ורבע נסיעה מתל אביב. במחוז הזוועה הזה, ישבו בשבוע שעבר בני משפחת אל־אמלה וסיפרו לעיתונאית שוודית שביקרה בביתם ברפיח על ממדי אסונם: הם קורבנות "יום שישי השחור" ברפיח, יום השתוללותו הפראית והפושעת של צה"ל במסגרת "נוהל חניבעל". האב וואאל איבד רגל. איסרא אשתו איבדה שתי רגליים. בנם שריף, בן שלוש, איבד רגל ועין. אחיו של וואאל, גיסתו ואחותו בת ה–11 נהרגו. 6/9/2015
...
סמרטוט אדום: הורגים ונהרגים למען הגזענות וגדעון ספירו, hagada 47 שנות כיבוש שינו לא רק את פניה של ישראל שהפכה לאחת המדינות הגזעניות, האלימות והאכזריות בעולם, היא שינתה גם את פני היהדות. אחד מסימני ההיכר של יהודים בעבר היו התייצבותם בצמרת המאבקים נגד גזענות, עריצות וקולוניאליזם. היום, המנהיגות של מרבית הקהילות היהודיות המאורגנות מתייצבות לימין ישראל הימנית המקיימת משטר אפרטהייד קולוניאלי בשטחים הכבושים, ובמקביל, בצעדים מדודים ומתוכננים היטב, שוחקת זכויות אדם בתחומי הקו הירוק.3/9/2015
מה שתל אביב יכולה ללמוד מברצלונה על היחס לפ&#חגי מטר, mekomit אדה קולאו, ראשת העירייה הטרייה של ברצלונה, היא פעילה חברתית שהייתה ממובילות המאבק נגד פינויי בתים בשנים האחרונות. בקריאתה הנוכחית היא מציעה תוכנית שבמסגרתה יוקמו ערי מקלט לפליטים מסביב לברצלונה, שברצלונה תהיה המטרופולין שלהן. בכך היא מנסה לאזן בין הצרכים של תושבי עירה, לבין מחויבות פוליטית עקרונית לאמפתיה ולדאגה לפליטים שמגיעים מאפריקה ומהמזרח. 3/9/2015
פניו של ילדאורי אבנרי, on-the-left-side כיום, מדינת-ישראל המציגה את עצמה לעיני העולם היא מדינה של כובשים, של מדכאים, של מתנחלים אכזריים, של חיילים החמושים מכף-רגל עד קודקוד, הפורצים בלילה לבתים ואוסרים בני-אדם, וגם ילדים, וביום רודים בכל האוכלוסייה המקומית. הדיווחים האלה משנים את יחס העולם לישראל. כל קטע בטלוויזיה וידיעה בעיתון מוסיפים לשינוי הזה. יחסם של אנשים פשוטים בעולם, גם של היהודים, משתנה. זהו נזק מתמשך, ואולי גם בלתי-הפיך. פניו המבועתים מפחד של הילד מוחמד תמימי ירדפו אותנו עוד הרבה זמן.5/9/2015
המדינה הרסה בחודש אחד 143 מבנים בגדה ובירושלינטשה רוט, mekomit המדינה הרסה במהלך חודש אוגוסט 143 מבנים של פלסטינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית. זהו המספר הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות של בתים שנהרסו בחודש אחד, כך על פי נתונים שפרסמה סוכנות האו"ם לעניינים הומניטריים בשטחים הפלסטיניים הכבושים (OCHA-oPt). במהלך גל ההריסות, נעקרו כמעט 200 פלסטינים מבתיהם, רבים מהם ילדים שפתחו את שנת הלימודים כשהם חסרי בית. חלק ממבצעי ההריסות הגדולים התרחשו במהלך גל החום ששטף את הארץ ושבר שיאים. מספר הבתים שהרסו הרשויות במהלך חודש אחד לא היה הנתון הבולט היחיד בחודש האחרון.5/9/2015
הרחק מאורות הזרקורים: תנועת החרם צוברת הישדליה שיינדלין , mekomit בחודש אוגוסט, עוד חברת ענק צרפתית, ואוליה, מכרה את אחזקותיה האחרונות בישראל לאחר מספר שנים של משיכה הדרגתית, כך דווח ארגון "מי מרוויח מהכיבוש". ואוליה היתה מעורבת במגוון של פרויקטים באזור, החל בקווי אוטובוס, ניהול מים ופסולת, ואולי הבולט ביותר – פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. 5/9/2015
החייל הזה הוא אנחנויאיר אסולין, haaretz עצם הכיבוש ועצם השחיקה היומיומית הם שיוצרים גם את העיוות שבו אנשים מעזים לתקוף חייל. מים שוחקים סלעים. ומי שלוקח את זה למקום של הצורך לנהוג בקשיחות גדולה יותר, מי שאומר ש"חשוב להחזיר להם את הפחד", מפספס את הסיפור העמוק של הדינמיקה במרחב. ילד בן 12 נעצר. לא באמת משנה מה הוא עשה. היכולת לעצור ילד — גם אם זרק אבנים — היא יכולת מעוותת, שמראה לצד השני שהחיים שלו — הפיזיים והרגשיים — לא שווים הרבה. המערכת השולטת (בו) פשוט לא רואה אותו, הוא לא קיים. כשאתה לא קיים כל כך הרבה שנים, כשהחוויה הקיומית שלך היא השרירותיות, ואתה חש שאפשר לעשות בך מה שרוצים, אז את האומץ מחליפה התחושה שאין מה להפסיד. ההבנה הזאת הכרחית, בלי קשר לעמדות פוליטיות. מדובר בהבנה רגשית של מצב. מי שמספר את הסיפור בלי הילד שכוון אליו רובה משטיח אותו באופן מהותי, ולכן אף פעם לא יבין אותו באמת. ככל שאתה מתייחס למי שמולך כחיה, הוא יתנהג אליך כחיה. ככל שאתה מתעלם מהקיום של מי שמולך, גם ערך הקיום שלך יֵרד. 3/9/2015
...
ביום שבו נהיה כולנו הרצל שוברטערן רולניק, haaretz בישראל של 2015, היוצא מן הכלל הוא מורה להיסטוריה המשתתף בהפגנה נגד הכיבוש, ונחלץ לעזרתו של ילד פלסטיני המותקף בידי חייל חמוש. והנה הוא מוקע מכל עבר כבוגד ושאלת התאמתו לתפקיד של מורה בישראל מוטלת בספק. דומה שלפנינו הוכחה נוספת לכך שלא הרכב הקואליציה יקבע את גורלה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא נכונותם של אנשים הגונים להוות אופוזיציה לכוחות הכבידה של הפשיזם. בעת הזאת, לא להחלפה של שלטון הליכוד בשלטון המחנה הציוני זקוקה הדמוקרטיה הישראלית, אלא למחנכים אמיצים מסוגו של המורה מרמת גן. ביום שבו נהיה כולנו הרצל שוברט, ולא נחשוש להזדהות עם חלשים, נדע שיש משמעות לאופוזיציה גם כאשר הסיכויים לסיום הכיבוש נראים קלושים מאי פעם. 3/9/2015
...
כמה מחשבות טורדות, מוגבלות בסד של 609 מלים, לקרעמירה הס, haaretz 70 שנה אחרי שהוקם, המשטר הישראלי־הציוני לא נותן מנוח לעם הפלסטיני, לא מפסיק לשכלל את השיטות להרוס, לפורר, לדכא, להשפיל, לנשל, להרוג, לרושש, להבריח, להמאיס את החיים. הנכבה, בניגוד לשואה, הולכת ונמשכת. עם בג"ץ ולמרות "בצלם". צלב הקרס מגעיל עד היום, אבל ממשותו היא בזיכרון, לא באיום כלשהו עלינו היום. לעומתו, מגן הדוד הוא בהחלט סמל לעכשוויות ולממשות של האלימות הישראלית נגד הפלסטינים, סמל לרגש העליונות הישראלי וביטוייו בשטח. היום. כרגע. מחר. השנאה לגרמניה ממוקדת בפרקי עברה ובאידיאולוגיה המנחה שלה אז, שיצרו במהירות, בזמן קצר ודחוס, שינויים טקטוניים עצומים. גרמניה זו של העבר נקרשה ויש לה גם קיום בהווה, מקביל, כמו הדהוד שממשיך להישמע עוד זמן רב אחרי הידרדרות הסלעים במדרון או קול הצעקה. וכך יש הדהוד של שנאה. אבל ישראל, כשלטון הזר והמדכא של הפלסטינים, איננה הדהוד ולא פרק עבר שנקרש. אנחנו בשבילם הווה מתמשך ורע שאי אפשר שלא לתעב. אי אפשר לנתח את ישראל רק כחלק מהקולוניאליזם והאימפריאליזם, ולהתעלם ממשקלו ההיסטורי הכבד של הרייך השלישי, קצר־שנים ככל שהיה, שחתר להכחיד כל זכר ליהודים והצליח חלקית. פרקי עוול ונישול בכל העולם הולידו מציאויות חדשות. עם שהוגלה לפני 70 שנה יכול לשוב הביתה. אבל הוא ימצא עוד עם. אנחנו תקועים בארץ הזאת האחת — שני עמים, עם שואה שהיתה ונכבה מתמשכת, שאנחנו הישראלים ממשיכים לחולל, אל מעבר למדרון.5/9/2015
...
עבאס קורא לאפשר קליטת פליטים פלסטינים מסוג`קי חורי, haaretz . הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, הורה היום (שבת) לנציג הפלסטיני באו"ם ריאד מנסור לפעול מיד מול מוסדות הארגון, ובראשם המזכ"ל באן קי מון, כדי לאפשר קליטת פליטים פלסטינים מסוריה בתוך שטחי הרשות. בלשכת עבאס אמרו כי הוא הפלסטינים מבקשים לפעול מול האו"ם והאיחוד האירופי כדי ללחוץ על ישראל לאפשר לפליטים להיכנס לשטחי הרשות, ובכך "למנוע סבל ומוות מאלפים". מקורות בהנהגה הפלסטינית אמרו כי מעבר לסוגיה ההומניטארית, זוהי זכותם הבסיסית של כל הפלסטינים בגלות למצוא מחסה בשטחי הרשות. 5/9/2015
...
שרת החוץ של האיחוד האירופי: בקרוב נחליט כיצ&#ברק רביד, haaretz בסיום ישיבת שרי החוץ של 26 המדינות החברות באיחוד אמרה פדריקה מוגריני: "אנחנו קרובים לסיים את העבודה בנושא הזה, אבל היא עדיין נמשכת". במשרד החוץ העריכו כי יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבלום את ההחלטה. פקיד ישראלי בכיר אמר כי יועציה של מוגריני הבהירו כי הדרך היחידה לעשות זאת היא לחדש את תהליך השלום עם הפלסטינים, מהלך שאינו נראה באופק. 5/9/2015
...
אין דבר כזה חירות פוליטית רק לצד אחדספי רכלבסקי, haaretz כשאמן מהשמאל אומר שביב משפט ומתנצל, הלינץ` הממשלתי משתולל. ההסתה המשטרית מציגה את עמדתו כאנטי־ישראלית, ולא כביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, כמקובל בדמוקרטיה. אך כשעמיר בניון, מסית סדרתי נגד השמאל, ״השטן״, והערבים (״סכין בגב״), הוא נהפך לזמר הבית של ראש הממשלה, שהזמינו למעונו, וגם ביקש ממנו שישיר לו את ההימנון בחגיגות ניצחונו. לא מורה אחד, או מנהלת אחת. זרם חינוך עצום מטיף בשיטתיות נגד שירות בצה״ל בכלל. והוא רק גדל, במימון המדינה. בנוסף לזרם החרדי, גם הממלכתי־דתי מפריד בנות מבנים, מונע כניסת מורים חילונים ומוסיף אינדוקטרינציה ימנית. ורוב ילדי ישראל שנחשבים יהודים התחילו היום את כיתה א׳ בזרמים הדתיים והחרדיים לסוגיהם. לא רק הימין. כשיאיר לפיד מנסה למרכז את עצמו, הוא טוען שאנשי ״שוברים שתיקה״, שמתנגדים לאלימות, כמוהם כאנשי "כהנא חי" — הארגון הגזעני הלא־חוקי שמסית לאלימות גזענית. מה שלא מבינים המנסים להתמרכז הוא פשוט: ככל שמסיתים כולם נגד ״השמאל״, המפה כולה עפה ימינה. ואז גם המסית מהמרכז הופך ללא־ימני דיו. מספיק לראות מה חוללה הטרפת הזאת לליכוד. אנשי ימין שאינם פשיסטים צריכים לזכור: אין דבר כזה חירות פוליטית לצד אחד בלבד. ואנשי המרכז־שמאל, אם ברצונם אי־פעם להחליף את השלטון, עליהם לדעת: מי שמנסה להאכיל את הציבור בעוד שנאת־שמאל לא הופך ללגיטימי בעיני אותו ציבור, אלא מוסיף אנרגיה למדורה ששורפת גם אותו. 2/9/2015
...
שוד מזוין בא־נבי סאלחעמירה הס, haaretz החייל שחנק את מוחמד א־תמימי בן ה–12 בשבוע שעבר משתייך לארגון שמבצע ומאבטח שוד מזוין מתמשך באדמות הכפר א־נבי סאלח, תוך הפעלת שיטות שונות של הטלת אימה על התושבים. הוא לא הראשון ולא האחרון, השוד המזוין אינו מתבצע רק באדמות כפר זה, ולא רק מא־נבי סאלח נגזל מעיין לטובת מתנחלים יהודים. השבחים שזכה להם החייל מפי אביו ומפי התקשורת על "האיפוק" שגילה מלמדים בעיקר על מה שקרה לחברה הישראלית: בשבילה התנהגות אזרחית אמיצה מול חייל חמוש היא מרד במלכות. בשבילה מדים ותעודת חוגר הם הצדקה למפרע לירי, פציעה והרג אזרחים, בהם ילדים. החריג הראוי לציון (חיובי ושלילי) הוא מי ש"מתאפק". למען החייל והוריו יש לקוות שהוא אכן במודע לא חיפש את הדק הרובה, ושאין אלו המצלמות הרבות מסביב שגרמו לו להתאפק. נרימאן א־תמימי, שכמו כל אם שפויה נאבקה בו באגרופיה כדי שישחרר את בנה, גילתה גם את הילד שבחייל, והתעצבה עליו. האב, באסם א־תמימי, שראה את החייל לופת את בנו וחונק אותו, אמר על תיאוריית האיפוק, ש"זו הוכחה שכל אדם סולד מחוסר אנושיות. לכן הוא (אבי החייל) מנסה להציג את התנהגות בנו כהיפך ממה שהיא — אלימות". א־תמימי הוא מי שהזעיק את הקצין, כדי שיחלץ את החייל מהבוץ שלתוכו הכניסה אותו מדיניות השוד המזוין. האב הפלסטיני דאג לחיי בנו, ובה בעת דאג לשלום החייל. הוא לא רצה שמישהו מהצעירים הזועמים שבכפר ינסה לפגוע בחוליה החלשה ביותר, באותו רגע, של אותו ארגון חמוש. נראה שהבלונדיניוּת של המשפחה היא שהביאה לכך שהתקשורת זכרה שהאחות, עהד בת ה–14, "התעמתה" בעבר עם חיילים. אז הם עצרו את אחיה הבכור, ובכיה וצעקותיה לא שיחררו אותו. 2/9/2015
כפני נבי־סאלחמערכת, haaretz בתוך שדירת דגלי המדינות שמתנוססים בכניסה לבניין האו"ם בניו יורק, ימצא מעתה את מקומו גם דגל פלסטין. עניין סמלי בסך הכל, כאילו ביקשו אומות העולם לומר, אם איננו יכולות להעניק מעמד של מדינה אמיתית לפלסטין, נסתפק בהכרה בסמלה. זהו עוד סמל למערכה ארוכה, מדממת ומתמשכת בין ישראל לפלסטינים. במרחק כמה אלפי קילומטרים מבניין הזכוכית חסר האונים, שהחודש שוב יתכנסו בו מנהיגי העולם להשמיע ייחולי הבל לשלום עולמי, ממשיכים הצדדים לשפוך דם אמיתי. המדינה הקולוניאלית האחרונה, שחוגגת היום את ראש השנה ה–48 לכיבוש, ממשיכה להאמין כי שליטה בעם אחר מבטיחה את נצחיותה. אם יש סמל שמתמצת ומזקק את המציאות שבה שרויה מדינת ישראל בשטחים, זוהי התמונה מנבי־סאלח שהתפשטה בעולם כאש בשדה קוצים. בישראל היו מי שהביעו זעם ותהו מדוע החייל לא ירה בילד, ולצדם היו גם מי שהתפעמו מאנושיות החייל שהחליט בצו מצפונו, או בגלל מצלמות הטלוויזיה, לנצור את נשקו. זוהי חלוקה מעוותת, שלא היתה מתקיימת אילו הבינה ישראל שכיבוש ומוסר, כיבוש וגבורה, כיבוש ודמוקרטיה, אינם יכולים להתקיים יחדיו. 12/9/2015
...
ארכיון מאמרים
מאמרים נוכחיים
10/2019
9/2019
8/2019
7/2019
6/2019
5/2019
4/2019
3/2019
2/2019
1/2019
12/2018
11/2018
10/2018
9/2018
8/2018
7/2018
6/2018
5/2018
4/2018
3/2018
2/2018
1/2018
12/2017
11/2017
10/2017
9/2017
8/2017
7/2017
6/2017
5/2017
4/2017
3/2017
2/2017
1/2017
12/2016
11/2016
10/2016
9/2016
8/2016
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה