חיים תחת כיבוש
|
| כותרת | | תאור | תאריך |
| מה כבר רוצים הבדואים, הרחבה לפחון המשפחתי | |
עמירה הס, haaretz
27 צעירים בדואים ממזרח לירושלים עתרו לבג"ץ בבקשה שיתאפשר להם לגור בסמוך להוריהם, אבל לא באותו אוהל. עמדת המדינה: שיילכו לרשות הפלסטינית.
הפתרון שמציעה המדינה לחסן ולחאולה שגרים בכפר הבלתי מוכר של הג`האלין בח`אן אל אחמר ולעוד מאות זוגות צעירים בדואים אחרים, הוא לעזוב את מתחמי השבט שלהם ולעבור לגור במובלעות העירוניות של הרשות הפלסטינית, בשטחי A ו־B בגדה המערבית.
או בשפת מביני דבר, כפי שניסח זאת עורך הדין יצחק ברט, סגן בכיר בפרקליטות המדינה: "ככל שקיים צורך מצד מי מהעותרים בפתרונות מגורים, יש בידם לפנות לרשויות המתאימות ברשות הפלסטינית (שהם נתינים שלה)".
אבל זהו פתרון לא ריאלי אומרת חאולה, עם שתי גומות חן כשהיא צוחקת — והיא צוחקת הרבה. ואומר חסן — עם כאפייה לבנה כרוכה לראשו, ששותק הרבה: גם אילו היו מוכנים לנטוש את תרבותם, מנהגיהם, פרנסתם ומשפחותיהם ולחיות בגפם — אין להם כסף לשכור או לקנות דירה בערים ובעיירות הפלסטיניות.
וזה המצב של רוב הבדואים בגילם. לפתרון הטבעי מבחינתם — לגור ליד הצריף, או הפחון או האוהל של הוריהם, אחיהם ואחיותיהם, באותו מתחם שבו מתגוררות משפחותיהם זה עשרות שנים — המדינה מסרבת בתוקף.
| 27/12/2015 |
| ... |
| השרים צפויים לאשר כי נציגי עמותות שמימונן מגיע ממדינות זרות יענדו תגי זיהוי בכנסת | |
יהונתן ליס, haaretz
ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר ביום ראשון את הצעת החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד, לפיה נציגים של עמותות הנשענות על מימון של מדינות זרות יחויבו לענוד תגי זיהוי בכנסת. עוד יחויבו העמותות לציין את מקורות מימונן בפרסומים רשמיים ובכל פנייה לנבחרי ציבור. ההצעה של שקד צפויה לעבור ללא התנגדות, בנוסח המקורי שלה, וזאת בשל התחייבות המפלגות השונות לתמוך בה בהסכמים הקואליציוניים.
כמו כן, צפויה הוועדה לדון גם בהצעת החוק של ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) המחייב את בתי המשפט להסתמך על "עקרונות המשפט העברי" במקרים בהם אין הכרעה ברורה בנושא מסוים בחוק הקיים או בפסיקה. | 27/12/2015 |
| ... |
| הפלנגות שלנו | |
יוסי גורביץ, friendsofgeorge
אין להתפתות לנסיון לצייר את נערי הגבעות כנמצאים מחוץ למחנה. הם ליבת המחנה הימני והם שלוחה של הממסד | 27/12/2015 |
|
| השוטר שיקר בפוליגרף, אבל לא יעמוד לדין על ירי באזרח | |
ג`ון בראון, mekomit
במח"ש החליטו לסגור את תיק החקירה על מותו של סאמי אל-ג`עאר מרהט מידי שוטר. עכשיו מתברר שראיות פורנזיות קשרו את השוטר החשוד לירי ושאותו שוטר שיקר בעדותו. מח"ש: אין די ראיות להעמדה לדין | 27/12/2015 |
|
| במקום שוויון – חלוקה מחדש של השואה | | אלי אמינוב, hagada
ביום ההולדת הראשון לחג החדש שהמציאה ההנהגה הציונית "יום פליטי ארצות ערב" ב30 בנובמבר 2014, הודיע משרד האוצר על מתנות למצטרפים: "יוצאי עיראק, מרוקו ואלג`יר יפוצו כנרדפי שואה" ("הארץ", 4.12.15). אכן ההיסטוריוגרפיה הציונית עובדת שעות נוספות ומוסיפה פרטים דמיוניים לנרטיב הציוני היצירתי המשתנה תדיר. ממש שישו ושמחו.
השאלה המעניינת כמובן הינה מה עומד מאחורי התקף הנדיבות כביכול שמגלה ממשלת ישראל כלפי יוצאי ארצות ערב שיובאו לישראל ככוח עבודה זול לאחר הקמת המדינה. נראה שבראש וראשונה מנסה הממשלה להמשיך ולפתח את התוכנית שהגה ראש הממשלה כאשר הוציא את המופתי מקברו: יצירת הקבלה בין הנאצים לערבים והצגת הסכסוך בין תנועת ההתנחלות לבין העם הילידי כהגנה מפני השמדה. לא סכסוך בין תנועה קולוניאלית מיישבת לבין האומה הראשונית שנושלה ממולדתה, אלא מאבק הכרחי ב"נאצים האזוריים" המוגדרים כטרור אסלאמי. שנים רבות ניסו הציונים להציג את הסכסוך כתוצאה של האסלאם, אך רק נתניהו צועד בגלוי בדרך שנועדה לממש תקווה זו. הדבר נעשה החל בעידוד מטורפי המקדש היהודים וחולמי הריבונות היהודית המטיפים להרס קודשי האסלאם וכלה בהגדרת כל הערבים כטרוריסטים. | 27/12/2015 |
|
| אלה הצאצאים שלכם | | נעמי רז ,on-the-left side
אלו הם הילדים שאתם חינכתם. אתם דישנתם את האדמה שעליה הם צמחו, בתהליך המזוויע של דחיקת אנשים אחרים, רמיסתם, הכנעתם ומחיקתם. | 26/12/2015 |
|
| הריסת בית בשכונת שיח` ג`ראח: אם וחמשת ילדיה נותרו ללא קורת גג | | שיחה מקומית ,mekomit | 26/12/2015 |
|
| כן, שיברו שתיקה גם בחו"ל | | ואלה תולדות השוברים שתיקה במדינת ישראל. בראשית היה נער ציוני תם שלחם בסוף שנות ה–70 בדרום לבנון. והנער ראה שבעת הלחימה וגם אחריה התרחשו בחטיבה תופעות חמורות: שבויי מלחמה הוכו, נעלמו, וחיילים שלחו ידם בביזה. בצר לו כתב הנער מכתב נוגע ללב לרמטכ"ל, והלה הורה לפתוח בחקירה. לימים פורסמה הפרשה בתקשורת וחוללה סערה. מעשהו של הנער נשא פרי, "עובדה: כאשר צה"ל יצא למלחמת לבנון הראשונה ארבע שנים מאוחר יותר, הוא כלל בפקודות המבצע שלו הוראות נחרצות, אשר גרמו לכך שהתופעות הקשות לא חזרו על עצמן באותו היקף" (ארי שביט, "כשאני שברתי שתיקה", "הארץ" 17.12).
למלחמה ההיא יצאו עוד כמה נערים תמים. 20 שנה אחר כך הם שברו שתיקה. הם ראו תופעות קשות. הם סיפרו: "אני זוכר את עצמי נכנס לבתים, עובר מבית לבית, מקים אנשים מהמיטות, תוקע ביציאה קת בטלוויזיה, כאילו במקרה, דופק קירות... והיתה גם ביזה, בהחלט היתה, זה היה נורמה. לקחו דברים, לקחו חופשי" (עופר ברָוֶר, "מביירות לג`נין", עם עובד, 2002).
הם היו נערים תמים, בתולים במלחמה בקֶרב אזרחים. את הלקח למדו כעבור שנים רבות, ורק אז דיברו: "אנחנו, בתור לוחמים, לא ידענו ולא הבנו מה זה בעצם להילחם מול אזרחים. זה יצר בלבול נוראי. היום כבר שכחנו מה זה להיות לוחם שלא לוחם מול אזרחים, אבל אז זה היה המפגש הראשון שלנו עם לחימה כזאת. היום, עשרים שנה אחרי המלחמה המטומטמת הזאת כבר הכנסנו את לבנון לתוכנו. צה"ל הפך לצבא שלוחם בתוך אוכלוסייה אזרחית, אנחנו נאלצים לעמוד במחסומים ולקבוע גורלות של בני אדם" (שוקי ישוב, שם).
ושבר שתיקה גם טייס מנוסה שלחם במלחמה ההיא. הוא דיבר על הפצצת ביירות: "איזו הצדקה יכולה להיות לדבר כזה, ששמים על מטוס ארבע טון פצצות... וזורקים על עיר? ...כי מה? האחריות המוסרית של הטייס הזה על המוות של האנשים שמתו פחוּתה מהאחריות של אחר ששחט בסכין... להיפך, הוא — האחריות שלו יותר חמורה, כי זו אחריות מופשטת, בלחיצת כפתור הוא הרג אותם. והם? מה הם לא אנשים? אמהות, ילדים, דודים, סבא, סבתא... אומרים, `תנו לצה"ל לבצע את המלאכה`, טוענים שצריך לתת לחיל האוויר לתקוף בג`נין — אז זה בדיוק אותו הדבר, והדבר הזה התחיל במלחמת לבנון: חוט ישיר קושר בין ביירות לג`נין" (גיורא בן דב, שם).
לא מזמן התגלה שלנערים ההם קדמו נערים תמים עוד יותר. כבר במלחמת ששת הימים לוחמים שברו שתיקה. הם דיברו על סבלות התושבים בערים ובכפרים, על רצח שבויים ואזרחים, על מעשי נישול והתעללות וגירוש מאדמות. | 26/12/2015 |
| ... |
| מאבק חוצה מחנות | | נילי לנדסמן,haaretz
התמסרות למאבקים חברתיים איננה בבחינת יצירת זהות ישראלית־יהודית סוציאל דמוקרטית חדשה, המוכנה להשלים עם אפרטהייד תמורת השקעת משאבי המדינה בפריפריה ועם גזל זכויות האדם של הפלסטינים תמורת שמירה על זכויות בעלי החיים. אדרבא, אצל אנשים כמו הסופר ג`"מ קוטזי צמחונות והמאבק באפרטהייד היו כרוכים זה בזה.
נראה שהיגיון נפשי מוסרי זהה גרם לרבים, בהם יוסי שריד, להתנזר מבשר בלי שהמאבק לסיום הכיבוש ייפגע כמלוא הנימה. כה קל לראות, כי מי שרגיש לכל צורה של התאכזרות כלפי חסרי הגנה ממילא יאבק על זכויות האדם; כי האמפתיה היא ביסודה היכולת לדמות את עצמך לחלש ממך ולקורבנך.
מהטעם הזה, מאבקים משותפים של ימין ושמאל למען רפורמות חברתיות־כלכליות אינם יכולים לכלול את המתנחלים בפועל, או את המשתייכים למחנה הדתי־הלאומי. אי אפשר לנסח כללי אתיקה משותפים עם מי שדוגלים באידיאולוגיה של אכזריות העיוורת לזכויות האחר.
אבל מאבק חוצה מחנות, הנוגע בפצעים היסטוריים עמוקים כמו הקצעת קרקעות מדינה למושבים ולקיבוצים במחיר זעום, תוך כדי יריקה נוספת בפני האזרחים הערבים ותושבי הפריפריה, הוא צורה של ריפוי קולקטיבי. האם יש משהו — מלבד לובוטומיה בכפייה לאוכלוסייה, בשווי 10 מנדטים לפחות — היכול להשיב לאחור, בחלקו לפחות, את המהפך שהתחולל ב–1977, כמו חזית משותפת נגד מרמה כזאת? האם יש דרך יעילה להשיג רוב לסיום הכיבוש יותר מאשר סולידריות אזרחית המתאחדת נגד אפליה כה משוועת? או שבזה העניין: בשמירה על הבדלנות התרבותית של הפגנות העבר, שבהן הגבול בין דרום העיר לצפונה נשמר בקנאות.
| 26/12/2015 |
| ... |
| היום בכפר חיזמא: חיילים יורים על תלמידי בית ספר בתחמושת חיה, פוצעים ילדים. | | תמר גולדשמיט :
היום בכפר חיזמא:
חיילים יורים על תלמידי בית ספר בתחמושת חיה, פוצעים ילדים.
את הילדים הפצועים מעבירים הפלסטינים לבית החולים במכוניות
פרטיות, מחפחד שחיילי צה"ל, הצבא המוסרי בגלקסיה, יחטפו פצועים
מתוך אמבלונס. | 24/12/2015 |
|
| בשכונת אום הרון הצמודה לשייח ג׳ראח, הרסה הבוקר עיריית ירושלים בית מגורים של משפחה בת שש נפשות - אמא וחמישה ילדים נשארו בלי קורת גג. | | | 24/12/2015 |
|
| ״צעקות תלמידי בית הספר אלאברהימיה בחברון אחרי שהחיילים זרקו רימוני הלם לתוך חצר בית הספר. הסבל מהם הוא ללא נשוא..״ | | | 24/12/2015 |
|
| הבוקר הושלכו רימוני גז ורוססה הכתובת "נקמה ד"ש עצורי ציון" על בית בכפר הפלסטיני ביתילו, בתוכו שהו באותו הזמן בני המשפחה, הורים ותינוק. | |
Yesh Din ييش دين יש דין
הבוקר הושלכו רימוני גז ורוססה הכתובת "נקמה ד"ש עצורי ציון" על
בית בכפר הפלסטיני ביתילו, בתוכו שהו באותו הזמן בני המשפחה, הורים
ותינוק. אב המשפחה אמר הבוקר בראיון בגל"צ כי "זאת הפעם השנייה שזה
קורה בבניין הזה - לשכנים שרפו אוטו".
בדף הנתונים האחרון שפרסמנו, העוסק באכיפת החוק על אזרחים ישראלים
החשודים בפגיעה בפלסטינים או ברכושם, דיווחנו על עלייה משמעותית
במספר העבירות המבוצעות בתוך הכפרים עצמם.
| 24/12/2015 |
|
| מה הפריע לאיימן עודה להכנס למשרדי הסוכנות | | ליסה גולדמן, mekomit
סערה קטנה התחוללה השבוע לאחר שדווח שראש הרשימה המשותפת סירב להפגש
עם ועידת הנשיאים, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בארה"ב. בראיון
מיוחד מסביר איימן עודה מה באמת קרה שם, מה הוא חושב על יהודים
באמריקה ומה החזון שלו לישראל.
עודה מבקר בארה"ב לסדרה של פגישות עם דיפלומטים, מנהיגי קהילות
יהודיות, עיתונאים, מכוני מחקר, עמותות ועוד, אך הפגישה שזכתה
לסיקור הרב ביותר היא דווקא זו שבסוף לא התקיימה – הפגישה עם ועידת
הנשיאים של הארגונים היהודים הגדולים באמריקה.
כשהגיע ביום חמישי בבוקר לבניין בו יושבת הוועידה במרכז מנהטן, גילה
עודה שארגון הגג הזה חולק את משרדיו עם הסוכנות היהודית, המקושרת הן
למשרד הקליטה בישראל והן לקרן קיימת לישראל, שמשקיעה כספים ומאמצים
רבים בעקירתם של פלסטינים מבתיהם לטובת יהודים.
"רק ביקשתי להעביר את הפגישה לחדר אחר, אבל הם סירבו. במקום להגיד
`בסדר, אנחנו מבינים את האי-נוחות שלך` ולהזיז את הפגישה למיקום אחר,
הם עשו הכל כדי לגרום לי להרגיש לא בנוח".
| 19/12/2015 |
|
| ארה"ב פרסמה אזהרת מסע לישראל בעקבות התמשכו | | "הארץ", haaretz
משרד החוץ האמריקאי הזהיר את אזרחי ארה"ב מביקור בישראל, בגדה
המערבית וברצועה בשל "מתח מדיני מוגבר וסיכונים ביטחוניים". בין
היתר, הומלץ שלא לנסוע בתחבורה ציבורית.
באזהרה צוין כי העלייה האחרונה במתיחות המדינית ובאלימות בירושלים
ובגדה המערבית הובילה לפציעתם ולמותם של אזרחי ארה"ב. על אף שאין
אינדיקציה לכך שהמחבלים מתמקדים באזרחי ארה"ב, במשרד החוץ טוענים כי
יש ששיוכם הדתי, כפי שנתפס בעיניי המחבלים, הוביל בעבר לפגיעה
באמריקאיים.
| 19/12/2015 |
| ... |
| בעקבות עתירה: צלמים יורשו לתעד את "סיבוב השע& | | ג`ון בראון, mekomit
מאת ג`ון בראון | 15.12.2015 נצחון קטן לזכויות האדם: המשטרה סרבה
לאפשר לפעילים ועיתונאים גישה לאירוע "סיבוב שערים" של בני הציונות
הדתית בעיר העתיקה. בעבר כללו האירועים האלה הסתה וקריאות גזעניות.
בעקבות עתירה לבג"ץ חזרה בה המשטרה.
"סיבוב השערים" מאורגן בכל חודש על ידי עמותת הימין "אל הר המור"
ובמסגרתו אלפי בני הציונות הדתית, מרביתם בני נוער, צועדים ברובע
המוסלמי בירושלים תוך כדי שאגות "מוות לערבים", קריאות לשריפת מסגד
אל-אקצא ושאר שירי הסתה. שיאו של אותו סיבוב הסתה הוא אירוע "ריקוד
הדגלים", המתקיים פעם בשנה, אשר הגזענות בו ידועה כבר לכל בזכות
תיעוד של אותם פעילי זכויות אדם.
| 19/12/2015 |
|
| מר טרור עסוק עכשיו | | אורי משגב, haaretz
הגיע הזמן להבהיר: ההתקוממות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית משרתת את
נתניהו. אין זה אומר חלילה שהוא מעוניין בפיגועים, אבל בדפוס שבו הם
התקבעו, הפיגועים מחזקים את מעמדו. עניין של מינון, עוצמה, מיקום.
לכאורה מדובר באבסורד. דווקא במשמרת של מר טרור, שחתום על ספר
ההדרכה "הטרור – כיצד יוכל המערב לנצח", הטרור מנצח. הפיגועים מגיעים
בטפטוף בלתי פוסק. הם נהפכו לשגרה יומיומית. אבל לשגרה מתרגלים. היא
נהיית שגרתית. טפטוף הוא טורדני. אין ביכולתו להטביע.
מרבית הפיגועים מתרחשים בשטחים הכבושים. המותקפים הם לרוב מתנחלים
ואנשי כוחות הביטחון. המתנחלים בחרו לחיות שם. תפקידם לנשוך שפתיים.
לכל היותר לרטון על רמת הביטחון האישי. אין ביכולתם לאתגר
אידיאולוגית או פוליטית את נתניהו. החיילים והשוטרים ממלאים את
משימתם. ייעודם העיקרי הוא לשמור על המתנחלים. לחצוץ בגופם בינם
לבין הפלסטינים. לחסל את מבצעי הפיגועים. לרוב הם מצליחים. הסכינאים
והדורסים מתים במהלך הפיגועים או מיד בסופם. גם המנופפות במספריים.
זה לא באמת כוחות. אבל לוח התוצאות מאפשר לישראלים להסתובב ללא
תחושת השפלה. הכבוד הלאומי לא נפגע אנושות.
כאשר הפיגועים פלשו לשטח ישראל הריבונית והנורמלית, המצב התערער
במהירות. ישראלים שאינם מתנחלים הם מפונקים. זה לא נראה להם הגיוני
שידקרו אותם ברחובות ובתחנות אוטובוס.
מה נתניהו מזהה? את האנומליה הישראלית הייחודית. זו שבמסגרתה
פיגועים משרתים את הימין כשהוא בשלטון וכשהוא לא בשלטון. לשם כך
צריך לקרוא לכל פעולה אלימה טרור, ולכל התנגדות פוליטית הסתה. | 16/12/2015 |
| ... |
| נקמה | | נעמי רז, on-the-left-side
השימוש של בית המשפט העליון בטענת ה"הרתעתיות" כהצדקה להריסת בתי
משפחותיהם של טרוריסטים פלסטיניים – הוא מגוחך וראוי לבוז. נראה גם
– כפי שרמזה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור – שאין לטענה זו בסיס
מחקרי מוצק, והיא נסמכת רק על "צבר ראיות" שנמסרו לבית המשפט על ידי
מערכת הביטחון (כמובן). לכן, טענה זו אינה ראויה לשימוש במהלך
שיפוטי צודק. חוסר הצדק מתבלט עוד בכך שלא מתקיימת שוויוניות בענישה
בין אזרחים ישראלים לבין פלסטינים, כשמדובר בפשע זהה.
כואב לי מאוד לראות את בית המשפט העליון של מדינתי נסוג לשיפוט על
בסיס יצרים אנושיים ראשוניים של נקמה, ועוד מפאר את החלטותיו בלשון
גבוהה, שאינה מכסה על נמיכותן.
| 16/12/2015 |
|
| מדינת ישראל מסכנת את אל אקצה | | יוסי גורביץ, friendsofgeorge
מכון המקדש מונהג על ידי הרב ישראל אריאל, שהיה פעמיים מועמד מטעם
רשימת כ”ך לכנסת (בבחירות לכנסת התשיעית והעשירית.) הדמות היותר
מוכרת היום המזוהה איתו היא יהודה גליק, יו”ר מכון המקדש, חבר חטיבת
מנהיגות יהודית של הליכוד, המוצב במקום ה-33 ברשימת הליכוד לכנסת.
מבחינת מדינת ישראל, אם כן, הסיוע להקמת מקדש, או על כל פנים להפצת
הרעיון של הקמת מקדש, הוא לא איזה רעיון זניח של כמה משוגעים – הוא
שירות לאומי שראוי לסיוע ממשלתי. כפי שהראה המחקר המשותף למכון קשב
ול”עיר עמים” בשנת 2013 (עמ’ 39) מכון המקדש מקבל סיוע ממשלתי – מצד
משרד החינוך. המטרה היא להציג בפני תלמידים ישראלים, בכלל זה
הלומדים במערכת החינוך המסורתית (”ממלכתית”) נראטיב שאומר להם
שמטרתו הלאומית של העם היא בניית המקדש.
ראש הממשלה שלכם,נתפס לאחרונה אומר באירוע שחשב שהוא סגור ש”אם
היהודים היו רוצים להשמיד את אל אקצה, זה לא מאמץ כזה גדול.” זה
כנראה נכון. הנדסית זה כנראה לא מסובך מדי. השאלה היא מה יקרה אחר
כך. כמו תמיד, נתניהו לא מוכן לענות על שאלות כאלה – אולי כדאי
שיתייעץ עם רן ברץ. על כל פנים, הכיוון שאליו הולכת מדינת ישראל די
ברור: אדנות יהודית בהר הבית. זכרו את זה בפעם הבאה שהממשלה שלכם
תאמר לכם שמי שאומר שאל אקצה בסכנה הוא מסית מסוכן ש”דמוקרטיה
מתגוננת” צריכה לסתום לו את הפה. | 16/12/2015 |
|
| כך היה גם בברלין בשנות ה-30 | | יוסי קליין, haaretz
היום אני אזרח מועיל. בגרמנית נקרא התהליך של הפיכת יצור לא מרוצה
לאזרח מועיל "גלייכשלטונג". האזרח, על פי מונח זה, מתיישר ומתאים את
עצמו למשטר. בספרו של אריק לארסון "בגן חיות הטרף" (מאנגלית: יניב
פרקש) מתואר תהליך ההתיישרות בברלין של שנות ה–30. מה הקשר? מה
נזכרתי פתאום? ואיך אני מעז בכלל להשוות בין גרמניה של אז לישראל
היום? הרי זה לא יעלה על הדעת, זו בושה וחרפה וזילות השואה. אבל בכל
זאת, לכל משטר, בכל מקום, צריך להסתגל. גם אם להסתגלות הזאת אין מונח
בעברית. ההסתגלות היא אטית ועקבית וכמעט לא מורגשת, כמו הזדקנות.
היא לא נכפתה עלינו. מטורפים לא נפלו עלינו פתאום כמו שגרמנים
מסבירים את השתלטות הנאצים. לנו אין מטורפים בשלטון. הם כמוני וכמוך
ויש להם חזון: "טוב לא יהיה פה". הם רוצים שנסתגל לחזון ונאמין בו
באמונה שלמה. זהו חזון קליל וקליט. צ`רצ`יל הבטיח לבריטים "דם, עמל,
דמעות ויזע", ולנו הבטיחו: "טוב לא יהיה פה". זה משפט חזק וקליט.
תעירו אותי באמצע הלילה ואדע לדקלם אותו. אנחנו ממוקדים יותר.
צ`רצ`יל הבטיח לעמו ניצחון, לנו לא מבטיחים כלום.
הסתגלנו לקיפאון. כשאדם משוכנע שאין לו לאן ללכת הוא קופא במקומו.
רק מדבר אחד הוא פוחד: שיהיה רע עוד יותר. לא טוב לו, אבל על הפחד
מהפחד הוא לא מוותר. הוא פוחד משינוי, כי לך תדע מה ישתנה, כולם
מפחידים אותו: בית המשפט, השמאל, אובמה.
| 16/12/2015 |
| ... |
| אשמים תמיד דו"ח מבית המשפט הצבאי המאולתר, שבתוך בית המעצר, הצמוד למתקן השב"כ, במגרש הרוסים בירושלים. - 23.11.15 | | "
מסקנתו המרכזית של בג"ץ הייתה, כי אין לשב"כ סמכות חוקית להשתמש
באמצעי חקירה פיזיים, החורגים מכללי החקירה "הסבירה וההוגנת",
וגורמים סבל לנחקר. למרות זאת קבע בג"ץ כי חוקרי שב"כ שחרגו
מסמכותם והשתמשו בלחץ פיזי, לא יישאו באחריות פלילית אם יתברר
בדיעבד שהדבר נעשה ב"נסיבות המתאימות".
בשנים שעברו מאז ניתן פסק הדין, במקום להפסיק את מנהג העינויים
הבלתי חוקי, הונהג בשב"כ נוהל "חקירת צורך": נוהל המהווה, למעשה,
אישור אפריורי לחוקרים לנקוט אמצעי חקירה פיזיים, חריגים ובלתי
חוקיים אשר נפסלו בפסק הדין." | 9/12/2015 |
|
| ארגונים אמריקאיים העבירו להתנחלויות קרוב | | אורי בלאו, haaretz
תורמים אמריקאים מממנים התנחלויות בסכומי עתק בעזרת רשת ארגונים ללא
כוונות רווח, שהתרומות להם מזכות בהקלות מס. כך עולה מתחקיר מקיף של
"הארץ", שחושף רשימה של כחמישים ארגונים אמריקאיים שהעבירו
להתנחלויות בגדה המערבית יותר מ–220 מיליון דולר בשנים 2009–2013.
הודות למעמדן כארגונים הפועלים ללא כוונות רווח, העמותות האמריקאיות
אינן משלמות מסים על הכנסותיהן, והתרומות שהן מקבלות פטורות ממס.
המשמעות היא שארה"ב מעודדת ומסבסדת בעקיפין את מפעל ההתנחלויות, שכל
ממשל אמריקאי ב–48 השנים האחרונות התנגד לו.
| 7/12/2015 |
| ... |
| | | ג`קי חורי, haaretz
15 חודשי מאסר לחברת הפרלמנט הפלסטיני שהורשעה בהסתה
ביהמ"ש הצבאי בעופר גזר על חאלדה ג`ראר, שהורשעה בעסקת טיעון, גם 22
חודשי מאסר על תנאי וקנס. פרקליטה: היא הודתה בעבירות מפני שהבינה
שאין סיכוי שתזוכה בבית משפט ישראלי.
מעצרה המינהלי ללא משפט למשך שמונה חודשים זכה להדים רבים בעולם,
וזה נפתח כ-80 יום לאחר מעצרה. כתב האישום נגד ג`ראר כלל תחילה 12
עבירות ביטחוניות והיא כפרה באישומים. בין השאר הואשמה ג`ראר שנשאה
נאומים בעצרות של החזית העממית, ביקרה אסירים משוחררים והעניקה לאחד
מהם אות הוקרה ואף השתתפה ב"תערוכת ספרים" מטעם ארגון החזית העממית.
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה בתגובה לגזר דינה של
ג`ראר כי "החלטת רשויות הכיבוש לכלוא על חברת פרלמנט בגין עמדה
פוליטית, ואחרי שמונה חודשים של מעצר מינהלי, מוכיחה כי פניה של
ממשלת ישראל להחרפת ההסלמה. | 7/12/2015 |
| ... |
| כשהרצוג ונתניהו באותו צד: מערכת הביטחון, הא&# | | יוני מנדל, mekomit
בעוד שבמחנה הציוני מתפארים בכך ש"אין קואליציה ואין אופוזיציה",
מסתבר שהצבא ואפילו השב"כ מתנגדים לקו של הממשלה, לפסילת התנועה
האסלאמית ולהתמודדות עם המצב. מה זה אומר על הצבא ובעיקר מה זה אומר
על הפוליטיקה בישראל? | 7/12/2015 |
|
| מתנחלים בחברון השתלטו על שטח של מרכז פלסטי | | מיכאל סולסברי-כורך, mekomit
מאז יום שישי יושבים עשרות מתנחלים על שטח ביתו של רכז ארגון
"צעירים נגד התנחלויות", שמקדם חינוך לאי-אלימות נגד הכיבוש. הצבא
אישר את ההשתלטות וחיילים מאבטחים את המתנחלים. ראש הארגון ומתנדב
קטין נעצרו. אתמול (שישי) הגיעו עשרות מתנחלים והתמקמו בשטח הבית
שבו גר עיסא עמרו בתל רומיידה שבחברון. מאז אתמול נמצאים חיילים
במקום שמאבטחים אותם בכל שעות היממה בזמן שהם ישנים, מתפללים
ואוכלים, ונמצאים שם גם עכשיו (מוצאי שבת). המתנחלים והחיילים
חוסמים את המעבר לבית עצמו. בית של עמרו משמש גם כמרכז הפעילות של
קבוצת "צעירים נגד התנחלויות", ועמרו עצמו הוא פעיל ידוע בארגון,
שסובל מהתנכלויות חוזרות ונשנות של המתנחלים והצבא בחברון. | 7/12/2015 |
|
| מוות לחלשים! | | קובי ניב, haaretz
במשך כל "גל הטרור" הנוכחי עושים "זרועות הביטחון" ודובריהן בתקשורת
מאמצים נרחבים לצייר לעצמם ולנו "פרופיל של המפגע הבודד". וכל כך
למה? מה זה ייתן? ואם יצליחו, נניח, קפטן ג`ורג` ואהוד יערי להגיע
למסקנה ש"לכל המפגעים הבודדים יש אבא עם שפם", אז מה? האם בכך יימנעו
הפיגועים הבאים?
החיפוש הכמו סיזיפי הזה אחר תשובה מופרכת, שאין לה לא טעם ולא שחר,
ושלא תיתן כלום לאף אחד, מטרתו כמובן אחת ויחידה: להסתיר מעיני
עצמנו את התשובה הגלויה והברורה — הפרופיל המשותף לכל המפגעים
הבודדים הוא שהם כולם מהמעמד הסוציו־אקונומי הנמוך ביותר של העם
הפלסטיני, המדוכא והנחות בעדות ובשבטים שתחת השלטון הציוני, שהגיעו
לכלל מצוקה, דיכאון וייאוש עמוקים כל כך, שדוחפים אותם עד מוות, | 7/12/2015 |
| ... |
| שחקן וירטואוז, סוכן מכירות ממולח | | רפי ולדן, haaretz
הוא מגייס את כושר השכנוע שלו ואת חושיו הפוליטיים החדים לזיהוי
רגשות הקהל ולהתאמת מסרים פשטניים וקליטים שאינם מחייבים ניתוח
מעמיק. הוא מעודד תחושות קמאיות רדומות בפנייתו למכנים המשותפים
הנמוכים ביותר של החברה: פחד, אלימות, נקמנות ושנאה לזר.
הוא מעצים רגשות של פחד קיומי, כדי למתג את עצמו כמנהיג חזק ואמין
שאין מנוס מלדבוק בו, שכן רק הוא יציל אותנו מאבדון. לשם כך הוא
מנצל, מוזיל ומזנה במודעות ובציניות את זכר השואה. באחרונה הוא עשה
זאת בקביעה ההיסטורית האבסורדית שהמופתי, חאג` אמין אל־חוסייני, הוא
שנטע בלבו של היטלר את הרעיון של השמדת היהודים. הטענה מכוונת,
כמובן, ליצירת הקבלה בין הערבים לנאצים, כדי למנוע כל התקדמות
להידברות לקראת שלום. לנתניהו גם אין כל עכבות בבואו לעוות אירועים
כביכול אישיים מהעבר, כמו הסיפור על זיכרונותיו מחיילים בריטים
בירושלים, אשר עזבו את הארץ שלוש שנים לפני היוולדו. במצח נחושה הוא
גם הזהיר מפני נחשולי ערבים (אזרחי ישראל) "הנוהרים" באוטובוסים
לקלפיות. חוסר היושרה שלו בא לידי ביטוי גם בפערים עקביים בין
ההצגה מעולה והשיטה עובדת: התפאורה מושלמת, אלא שמאחוריה אין דבר.
המונים מוקסמים הולכים שבי אחר המסרים הפסאודו־אידיאולוגיים הרדודים
ורהיטות הלשון, ואינם חשים שלא גלום בהם דבר שיפתור את בעיותינו
הבוערות ביותר. בלהטוטיו הוא מצליח, בניגוד לאמרה המפורסמת, לרמות
(כמעט) את כולם (כמעט) כל הזמן. העמדנו בראשנו שחקן וירטואוז, סוכן
מכירות ממולח המסוגל למכור שלג לאסקימואים ואשליית מנהיגות
לישראלים. | 7/12/2015 |
| ... |
| ועל אובדן תקווה | | יוסי גורביץ, friendsofgeorge
אני כועס הרבה יותר, מבועת הרבה יותר, ואין בי עוד תקווה לשינוי
בדרכי שלום. השינוי לא יבוא מבפנים, משום שהרעיון הבסיסי שלה מורעל,
משום שמפלגות המרכז בגדו בדמוקרטיה כפי שהן בוגדות תמיד במצבים
כאלה, ומשום שרבאק – אם לא הצלחנו להביא שינוי פנימי ב-20 השנים
האחרונות, אין שום סיבה טובה לחשוב שנצליח בכך בעתיד.
אם יהיה שינוי לטובה, הוא יצטרך לבוא אחרי נהרות של דם; את המדינה
היהודית יהיה צורך להחריב בדם ואש, כדי שאפשר יהיה לבנות אותה מחדש
כמדינה דמוקרטית. אבל אנחנו לא גרמניה וספק אם למישהו יהיה אכפת
מספיק. יתר על כן, יש לנו (פתח מנטרה) על פי מקורות זרים (סגור
מנטרה) נשק גרעיני, כך שהעתיד שלנו יכול לגמרי להיראות כמו שילוב
דוחה של טורקיה הארדואנית וצפון קוריאה. והיית לזעווה לכל ממלכות
הארץ. | 6/12/2015 |
|
| כי אותנו קידשת | | יוסי שריד, haaretz
גם טרוריסטֵי עירך קודמים: בתיהם לא ייהרסו, משפחותיהם לא ישאו
בחטאם. כי האלוהים שלכם פוקד עוון אבות על בנים, על שילֵשים וריבֵעים
רק אם הם שונאיו; ואילו לאלפי אוהביו ושומרי מצוותיו הוא עושה חסד
(מן המקורות ומ"תורת המלך"). זה לא האלוהים שלי, רציתי שתדעו.
השופט נועם סולברג הולך בעקבות אלוהיו: "במגזר היהודי אין צורך
הרתעה... הציבור היהודי, ככלל, מורתע ועומד ואינו מוסת", חורץ השופט
את משפטו. מי הם אותם רשעים, שהוציאו דיבתם של שופטי ירושלים רעה,
כאילו יתבודדו להם במגדל שן, ולא בתוך עמם יֵשבו. הנה, גם שופטים הם
שותפים לדעתנו הטובה על עצמנו כחסיני אש הסתה. רק בנו, מכל העמים, לא
תיפול שלהבת הלינץ`, כי "בנו בחרת".
לטרוריסטים יהודים ולגובי תג מחיר דואגים לסידור מיוחד על כל צרה
שלא תבוא: מצמידים אליהם מקורות מודיעין רגישים עד מאוד, שאותם אי
אפשר לחשוף, וכך מבטיחים להם חסינות. אמנם בנימין נתניהו דפק על
השולחן ו"הנחה" כהרגלו, אך הוא לא התכוון, חלילה, לפגוע בביטחון
המדינה. גם ברוך גולדשטיין הי"ד נקבר בקבורת חמור במאוזוליאום
מפואר, שנבנה לזיכרון הדיראון בקרית ארבע היא חברון. וריבואות
העולים לרגל מדי שנה, מרימים רגלם ומשתינים על הקבר — להשקות את
הנטיעות שניטעו לכבודו של "ברוך הגבר".
| 6/12/2015 |
| ... |
| בסדר, ערבים, אבל למה כל כך הרבה? | | רחל נאמן, haaretz
על המסך, בחדשות השעה שמונה, מופיעה חבורה קטנה של אנשים זועמים. "או
הם או אנחנו", צועקת אשה אחת. זה קורה בעפולה, העיר שבה עומדת
להיבנות שכונה חדשה שכל המגרשים בה נמכרו לערבים. ואיך זה קרה? כי
אלה הציעו הצעות גבוהות יותר מאחרים. עכשיו מאיימים תושבים בעיר
לפנות לבג"ץ. אם זה היה אחד או שניים או שלושה, מסבירה אחת הדוברות,
זה היה בסדר. אבל מה שמפריע זה הריכוז הזה, כל כך הרבה ערבים בבת
אחת. גבר אחר אומר: שיגורו בכפרים שלהם, יש להם מלא אדמות. אז זהו,
שאין. על האדמות שלהם יושבים מצפים ויישובים קהילתיים שוועדות הקבלה
שלהם חוסמות כניסה של ערבים.
אבל גם לו היו יכולים לבנות בכפריהם, זכותו של כל ערבי ישראלי
להתיישב בכל מקום במדינת ישראל.
זכותו, אבל בדרכים שונות ומשונות מחבלים בזכות הבסיסית הזאת. ההדרה,
ההפרדה, הפרת זכויות היסוד והיצרים כשזה מגיע למקום הזה, לאדמה, הן
עניין קשה. כאן נחשף החטא הקדמון. גזילת אדמות בשטחי הגדה לאור יום
מתקבלת בשוויון נפש, ממש כפי שגזילת האדמות בגליל ובמשולש התקבלה
בשוויון נפש על ידי יהודים, משום שאיכשהו בזיכרון הקולקטיבי כבר
רשום שזה לגיטימי. | 6/12/2015 |
| ... |
| דמיינו שאלו הילדים שלכם | | קרול דניאל כסברי, haaretz
עוד דקירה של ישראלי, עוד קליע בגופו של ילד פלסטיני בן 11, ואז עוד
דקירה. מדוע ילדים בני 11 או 13 עושים את זה? אינני מחפשת סיבות
הגיוניות או צידוקים. אני יכולה רק לנסות לשים את עצמי בנעליהם
ולהבין מה עובר בראשם. הייתי רוצה שיפסיקו. למענם. שיחפשו דרך אחרת
להראות לעולם שהם קיימים, שיש להם חשיבות.
כשקראתי השבוע את "מקוללים עלי אדמות" של פרנץ פאנון, חשבתי על
הפלסטינים וחירותם. מה הם מוכנים לשלם בעבור השחרור? למה החליטו
הילדים האלה לגלם עכשיו את התפקיד של לוחמי חופש?
פאנון, שחזה את שחרור אלג`יריה, אמר שהאלימות שהופעלה כלפי
האלג`יראים הופנתה בחזרה לכובשים והובילה בסופו של דבר לשחרור.
בעבור פאנון והאלג`יראים האלימות לא היתה מטרה לכשעצמה, אלא אמצעי
לסילוק הכובש. האם הילדים הפלסטינים אימצו את השקפת העולם הזאת
באופן טבעי, מבלי ששמעו כלל על פאנון? | 6/12/2015 |
| ... |
| אחרי שאתמול הוחרמו כל המחסות הזמניים והאהלים של הצלב האדום, המוטות ושאר הציוד, הלילה התכסו תושבי אל חדידיה בניילונים. ירד גשם. לא חזק , אבל בכל זאת מטריד ומרטיב. והצבא בא באמצע הלילה והסיר מעליהם את הניילונים ולקח. | | עמוס גבירץ | 2/12/2015 |
|
| הידד למלשינים | | גדעון לוי, haaretz
כששר הביטחון אומר כי מטרות הארגון "זדוניות", הוא מוכיח למה אסור
לפנות לצה"ל, שהוא ממונה עליו. וכשנשיא המדינה אומר בוועידת "הארץ",
שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, גם הוא מוכיח שאין בישראל עם מי
לדבר. הנהגה, צבא, חברה ותקשורת, שמשוכנעים שצבא כיבוש יכול בכלל
להיות מוסרי, שצבא שהרג אלפי אנשים חפים מפשע בעזה הוא הצבא
הכי־הכי, ושצבא שיורה למוות ללא הבחנה במיידי אבנים ובדוקרים עומד
מעל לכל חשד — מוכיחים מדוע חובה לחשוף את האמת, בארץ ובעולם. כן,
כשהארץ שטופת מוחות ומתכחשת, אין ברירה אלא לפנות לעולם. מי שרוצים
להסתיר את האמת בחו"ל, הרי רוצים שהיא לא תראה אור גם בארץ.
אלף עדי "שוברים שתיקה" הם יחידת העלית של צה"ל, המעולים שבחיילים,
הפטריוטים והנועזים שבהם. זמן תהילתם עוד יבוא. הם הרבה יותר אמיצים
מהפחדנים שיורים למוות בנערות עם מספריים. | 17/12/2015 |
| ... |
| מסע טיהור | | מאמר המערכת, haaretz
"שוברים שתיקה", ארגון שגובה עדויות מחיילים על פעולותיהם בשטחים,
ושחבריו שירתו ומשרתים בצה"ל, הולך ומוגדר כסייען טרור. ארגון
"בצלם", שמתעד פגיעות בפלסטינים על ידי ישראלים ועבירות של הממשל
נגד אוכלוסייה כבושה, נחשב זה כבר לארגון "בוגדני". עמותות לזכויות
אדם, ישראליות וערביות, נתפשות בציבור כמיותרות במקרה הטוב וכמי
שחותרות נגד קיומה של מדינת ישראל במקרה השגור.
הביקורת שמשמיעים בכירים בהנהגה הישראלית, כמו שר הביטחון, שהגדיר
את פעולות "שוברים שתיקה" כ"זדוניות", החלטתו של שר החינוך לאסור על
פעילות הארגון בבתי ספר, או פעילותה הבלתי נלאית של שרת המשפטים
איילת שקד לחקיקת חוקים שיגבילו את צעדיהם של ארגוני זכויות אדם,
נושאות אופי של מסע טיהור. המסע הזה מלווה בהכפשה, המתודלקת ברשתות
החברתיות ומצטרפים אליו גם טרמפיסטים כמו ח"כ יואב קיש (ליכוד) עם
חוק "השתולים" והארגון הימני הקיצוני "אם תרצו", שפירסם מודעה שאינה
אלא מופת של הסתה. שיאו של מסע הטיהור בהתנפלות הבריונית על נשיא
המדינה שעד לפני זמן קצר נחשב ל"בלתי חשוב מספיק כדי להרוג אותו"
כהגדרתה של דניאלה וייס, ונהפך לאישיות המאיימת על ביטחונה ושמה
הטוב של המדינה. | 17/12/2015 |
| ... |
| מה מפחיד אותי (וזה לא "אם תרצו") | | חגי אלעד, haaretz
מאז שעלה קמפיין ה"שתולים" של "אם תרצו" שואלים אותי כל הזמן אם אני
מפחד. והאמת היא שאכן יש הרבה דברים שמפחידים אותי מאוד, וזו
הזדמנות טובה לכתוב עליהם. מפחיד אותי שהממשלה עסוקה בהסתה, בזמן
שאין לה שום תוכנית חוץ מעוד כיבוש ועוד שליטה צבאית בחייהם של
מיליוני נתינים חסרי זכויות. לפשיטת הרגל הזאת כבר יש מחיר בחיי
אדם: רוב הזמן את המחיר משלמים פלסטינים. ורוב הזמן, כשמדובר בחיים —
ובמוות — של פלסטינים, זה לא מייצר כאן כותרות.
מפחיד אותי שרוב ה"אופוזיציה" עסוקה בעצם באותו המשחק: לפעמים, כמו
יאיר לפיד, מצטרפת לחגיגת ההכפשה וההסתה; לפעמים, כמו יצחק הרצוג,
מנסה לאגף את הימין מימין. אבל תמיד מנסה להצטייר כאלטרנטיבה נאורה
(בעיקר בחו"ל, כמובן), בעוד שבפועל כולם, ביחד או בתורות, לוקחים חלק
בתחזוקת הכיבוש. מפחיד אותי שהמערכת המשפטית בישראל — בג"ץ, היועץ
המשפטי לממשלה, הפרקליטות והפרקליטות הצבאית — כבר אינה רק רק חותמת
גומי לכיבוש אלא היא נהפכה למכשירה הגדולה שלו. הריסות בתים, מעצרים
מינהליים, התעללויות במתקני החקירה, השתלטות על אדמות, התנחלויות,
טיוח חקירות ומה לא: כל מנגנוני הכיבוש הוכשרו משפטית בעשרות פסקי
דין והליכים אינסופיים. זה אולי הכיבוש הכי ממושפט בהיסטוריה, כי
לישראל חשוב לנפנף במראית העין הזאת, במיוחד לצרכים בינלאומיים.
מפחיד אותי שהעולם אדיש במידה רבה למציאות המחרידה הזאת. בדיוק
ההיפך מהתעמולה הממשלתית: העולם עושה מעט מאוד כדי לאתגר את משטר
הכיבוש ולמעשה חי עמו בשלווה יחסית. כל זעקות השבר המגוחכות נגד
"התערבות בינלאומית" לא יצליחו להסתיר את העובדה שכבר יש התערבות
בינלאומית עצומה בנעשה בשטחים, ותמיכה כלכלית, דיפלומטית, אקדמית
וצבאית, שמסייעת לשמור על המצב הקיים במקום לשים לו קץ.
| 17/12/2015 |
| ... |
| הייתי חייל בשטחים, אין לי אף סיפור מסמר שיער, | | מקומית ,עמית לביא
משהו נשבר בי בשטחים. לא כי עשינו דבר אחד נורא. אלא כי כל השגרה של
הכיבוש נוראית. מעצרים ומכות לאנשים שאני לא יודע מי הם. התעמרות
קטנה במחסום. וזה הסיפור האמיתי של שוברים שתיקה, הסיפור שאתם לא
רוצים לשמוע. נתתי עדות לאנשי שוברים שתיקה לפני שבע או שמונה
שנים. לפני חמש הצטרפתי למאגר עדויות הווידאו של הארגון, בשמי
ובפני, מהלך שבזמנו השפיע מאוד על יחסי עם משפחתי והקרובים אלי.
עשיתי את זה מהרבה סיבות, בעיקר כי ברגע ששמעתי על הארגון היה לי
ברור שאני רוצה להיות חלק ממנו, אבל אם אני צריך להצביע על סיבה
מסוימת, כנראה שזה יהיה הרצון שלי שאנשים ידעו. מה עשיתי בשטחים.
איך זה נראה.
| 17/12/2015 |
|
| בפעם האחרונה שהייתי פה הפכנו חביות מים של צ& | | נעם רותם, mekomit
בקעת הירדן היא המקום שבו המדינה מנשלת כמה מהאנשים החלשים ביותר
בארץ. כחייל, הייתי פה כשפירקנו אוהלים והרסנו דיר. עברו שנים
ארוכות, חזרתי, ומצאתי תושבים שעדיין נרדפים על ידי חיילים ששוברים
אפילו את קנקן התה
| 17/12/2015 |
|
| מה אתם רוצים משוברים שתיקה? | | חגי מטר, mekomit
מכל הרעש סביב שוברים שתיקה נשכח דבר אחד בסיסי על הארגון הזה:
מדובר בחיילים שמספרים מה שהם עשו בשירות הצבאי שלהם, ובחיילים
אחרים שמצליבים מידע ומוודאים שהכל אמת. זה הבסיס.
אז למה באמת הימין לוקח כל כך קשה את שוברים שתיקה? בדיוק בגלל כל
הסיבות האלה. בגלל שהם חיילים. בגלל שהם אומרים אמת, ומקפידים על
בדיקת עדויות ברמות ראויות לציון ונדירות. בגלל שהם מתעקשים להגיד
שמדובר בבעיה כללית ולא בעבירה ספציפית או אי ציות לרוח / ערכי צה"ל.
בגלל שהם משקיעים את רוב האנרגיות שלהם בפנייה לחברה הישראלית כדי
להראות לנו כמה מכוער הוא המשטר הצבאי.
ועכשיו כמה תשובות לטענות נגדם
| 17/12/2015 |
|
| מנותקים: האינטרנט נמצא בכל מקום, אבל לא בעזה | | נעם רותם, mekomit
ישראל שולטת על כל מה שנכנס ויוצא מהרצועה, וגם על מהירות וזמינות
האינטרנט. בעוד רובנו לא יכולים לדמיין יומיום בלי חיבור לרשת,
לתושבי עזה אין ברירה. פוליטיקאים ישראלים טוענים שוב ושוב ש"אין
מצור" על עזה. גם אנשי צבא צובעים את המציאות בצבעים עליזים וטוענים
ש"הכל פתוח". בפועל, על פי ארגון "גישה", המצב המיוחד הזה הוא "סגר
המוטל משיקולים של ענישה קולקטיבית". בפועל, ישראל שולטת על כל מה
שנכנס ויוצא מהרצועה. ה"אין מצור" של נתניהו יעלון היא סיסמה כלפי
חוץ בלבד. כל דבר, מחוט ועד שרוך נעל, דורש אישור מ"מפקדת התיאום
והקישור" הישראלית (המתפ"ש). "תקרית הכוסברה" של לפני כמה שנים היא
דוגמה קיצונית, אבל גם היום ההגבלות המוטלות על היבוא והיצוא
והרצועה מגוחכות לחלוטין. | 17/12/2015 |
|
| אבל למה שוברים שתיקה נוסעים לדבר בחו"ל? | | חגי מטר, mekomit
או במלים אחרות: למי שייך הדיון על השליטה הצבאית של ישראל
במיליוני אנשים שלא יכולים להצביע ולהשפיע על גורלם? ומי מממן את
השליטה הזאת?
התשובה לזה מתחילה בניפוץ המסגרת העקרונית של הדיון הציבורי בארץ על
השלטון הצבאי בשטחים (המכונה כיבוש). השליטה בשטחים היא לא, ומעולם
לא הייתה, דיון פנימי של החברה הישראלית. לא בגלל שאחרים סתם בוחרים
להתערב בעניינינו, אלא בגלל שהמשטר הצבאי עצמו נמצא מחוץ לגבולות
מדינת ישראל, ובעיקר-בעיקר בגלל שזה שלטון שלנו באוכלוסייה של
מיליוני בני אדם שאין להם שום יכולת אמיתית להשפיע על החיים שלהם.
כמעט אף אחד לא אומר שהפלסטינים עצמם, שבהם אנחנו שולטים ושגורל
השליטה הזו הוא גורלם שלהם, צריכים להיות שותפים לדיון הזה.
| 17/12/2015 |
|
| ארכיון מאמרים |
| מאמרים נוכחיים |
| 4/2025 |
| 3/2025 |
| 2/2025 |
| 1/2025 |
| 12/2024 |
| 11/2024 |
| 10/2024 |
| 9/2024 |
| 8/2024 |
| 7/2024 |
| 6/2024 |
| 5/2024 |
| 4/2024 |
| 3/2024 |
| 2/2024 |
| 1/2024 |
| 12/2023 |
| 11/2023 |
| 10/2023 |
| 9/2023 |
| 8/2023 |
| 7/2023 |
| 6/2023 |
| 5/2023 |
| 4/2023 |
| 3/2023 |
| 2/2023 |
| 1/2023 |
| 12/2022 |
| 11/2022 |
| 10/2022 |
| 9/2022 |
| 8/2022 |
| 7/2022 |
| 6/2022 |
| 5/2022 |
| 4/2022 |
| 3/2022 |
| 2/2022 |
| 1/2022 |
| 12/2021 |
| 11/2021 |
| 10/2021 |
| 9/2021 |
| 8/2021 |
| 7/2021 |
| 6/2021 |
| 5/2021 |
| 4/2021 |
| 3/2021 |
| 2/2021 |
| 1/2021 |
| 12/2020 |
| 11/2020 |
| 10/2020 |
| 9/2020 |
| 8/2020 |
| 7/2020 |
| 6/2020 |
| 5/2020 |
| 4/2020 |
| 3/2020 |
| 2/2020 |
| 1/2020 |
| 12/2019 |
| 11/2019 |
| 10/2019 |
| 9/2019 |
| 8/2019 |
| 7/2019 |
| 6/2019 |
| 5/2019 |
| 4/2019 |
| 3/2019 |
| 2/2019 |
| 1/2019 |
| 12/2018 |
| 11/2018 |
| 10/2018 |
| 9/2018 |
| 8/2018 |
| 7/2018 |
| 6/2018 |
| 5/2018 |
| 4/2018 |
| 3/2018 |
| 2/2018 |
| 1/2018 |
| 12/2017 |
| 11/2017 |
| 10/2017 |
| 9/2017 |
| 8/2017 |
| 7/2017 |
| 6/2017 |
| 5/2017 |
| 4/2017 |
| 3/2017 |
| 2/2017 |
| 1/2017 |
| 12/2016 |
| 11/2016 |
| 10/2016 |
| 9/2016 |
| 8/2016 |
| 7/2016 |
| 6/2016 |
| 5/2016 |
| 4/2016 |
| 3/2016 |
| 2/2016 |
| 1/2016 |
| 12/2015 |
| 11/2015 |
| 10/2015 |
| 9/2015 |
| 8/2015 |
| 7/2015 |
| 6/2015 |
| 5/2015 |
| 4/2015 |
| 3/2015 |
| 2/2015 |
| 1/2015 |
| 12/2014 |
| 11/2014 |
| 10/2014 |
| 9/2014 |
| 8/2014 |
| 7/2014 |
| 6/2014 |
| 5/2014 |
| 4/2014 |
| 3/2014 |
| 2/2014 |
| 1/2014 |
| 12/2013 |
| 11/2013 |
| 10/2013 |
| 9/2013 |
| 8/2013 |
| 7/2013 |
| 6/2013 |
| 5/2013 |
| 4/2013 |
| 3/2013 |
| 2/2013 |
| 1/2013 |
| 12/2012 |
| 11/2012 |
| 10/2012 |
| 9/2012 |
| 8/2012 |
| 7/2012 |
| 6/2012 |
| 5/2012 |
| 4/2012 |
| 3/2012 |
| 2/2012 |
| 1/2012 |
| 12/2011 |
| 11/2011 |
| 10/2011 |
| 9/2011 |
| 8/2011 |
| 7/2011 |
| 6/2011 |
| 5/2011 |
| 4/2011 |
| 3/2011 |
| 2/2011 |
| 1/2011 |
| 12/2010 |
| 11/2010 |
| 10/2010 |
| 9/2010 |
| 8/2010 |
| 7/2010 |
| 6/2010 |
| 5/2010 |
| 4/2010 |
| 3/2010 |
| 2/2010 |
| 1/2010 |
| 12/2009 |
| 11/2009 |
| 10/2009 |
| 9/2009 |
| 8/2009 |
| 7/2009 |
| 6/2009 |
| 5/2009 |
| 4/2009 |
| 3/2009 |
| 2/2009 |
| 1/2009 |
| 12/2008 |
| 11/2008 |
| 10/2008 |
| 9/2008 |
| 8/2008 |
| 7/2008 |
| 6/2008 |
| 5/2008 |
| 4/2008 |
| 3/2008 |
| 2/2008 |
| 1/2008 |
| 12/2007 |
| 11/2007 |
| 10/2007 |
| 9/2007 |
| 8/2007 |
| 7/2007 |
| 6/2007 |
| 5/2007 |
| 4/2007 |
| 3/2007 |
| 2/2007 |
| 1/2007 |
| 12/2006 |
| 11/2006 |
| 10/2006 |
| 9/2006 |
| 8/2006 |
| 7/2006 |
| 6/2006 |
| 5/2006 |
| 4/2006 |
| 3/2006 |
| 2/2006 |
| 1/2006 |
| 12/2005 |
| 11/2005 |
| 10/2005 |
| 9/2005 |
| 8/2005 |
| 7/2005 |
| 6/2005 |
| 5/2005 |
| 4/2005 |
| 3/2005 |
| 2/2005 |
| 1/2005 |
| 12/2004 |
| 11/2004 |
| 10/2004 |
עמוד הבית חזרה |
